ראשי משרד האוצר, ובהם מנכ"ל המשרד אילן רום והכלכלן הראשי שמואל אברמזון, האשימו את צה"ל בהתנהלות כספית רשלנית ואף "גבולית מבחינה פלילית", תוך בזבוז כספי ציבור בהיקפים עצומים.
לדברי רום, "יש דברים בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון שגובלים בפלילים. ספקים מקבלים תשלום בימי מילואים, חיילים משרתים שבוע כן שבוע לא – זה ביזיון. על הבזבוז הזה משלמים אזרחי ישראל בבריאות וברווחה".
סמוטריץ' עצמו הכריז כי משרדו ידרוש התייעלות רחבת היקף בצה"ל ולא יסכים לשום חריגה מההסכמות הקיימות. התקציב הבסיסי של מערכת הביטחון לשנת 2026 יעמוד, לדבריו, על 80–90 מיליארד שקלים בלבד, לעומת התקציב הנוכחי שחצה כבר את רף 160 מיליארד השקלים.
עם זאת, שר האוצר סירב להתחייב לצמצום הכספים הקואליציוניים, ועורר ביקורת על כך שהוא מבקש לקצץ בביטחון – אך משאיר את מנגנון התקציבים הפוליטיים על כנו. "צריך גם את התקציבים האלה", השיב בכעס לשאלת עיתונאים.
בהמשך חשף סמוטריץ' כי בכוונתו להטיל מסים חדשים על הבנקים "שחוזרים לסורם וממשיכים לגרוף רווחי עתק תוך הורדת הריבית על הפיקדונות", לדבריו.
החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, הזהיר כי העיכוב בהעברת התקציב יביא לגרעון זמני של כ-40 מיליארד שקל במשרדי הממשלה.
לצד זאת, סמוטריץ' הצהיר כי הגירעון לשנת 2025 צפוי להסתיים ב-4.5% בלבד, והיעד לשנה הבאה יעמוד על 3.2%. "זהו התקציב החמישי שלי", אמר, "והסיסמה שלנו תהיה – ממלחמה לצמיחה".
הביקורת הציבורית כבר מתחזקת: באוצר דורשים מהצבא לקצץ ולהתייעל, אך ראש הממשלה נתניהו נמנע מלהתערב בעימות בין משרד האוצר למערכת הביטחון. בינתיים, אזרחי ישראל ממשיכים לשלם את המחיר — במיסים גבוהים, בשירותים ציבוריים קורסים ובתחושת חוסר אמון הולכת וגוברת כלפי הנהגה שאינה מצליחה להשליט סדר אפילו על תקציב המדינה.