רבע מהאזרחים היהודים ושליש מהאזרחים הערבים בישראל דיווחו כי הם שוקלים אפשרות לעזוב את הארץ ולעבור למדינה אחרת — באופן זמני או קבוע. כך לפי מחקר שפורסם היום (ראשון) על ידי "המכון הישראלי לדמוקרטיה", שבחן את עמדות הציבור בנוגע למעבר לחו"ל.
בקרב יהודים, רמת הדתיות היא הגורם המשפיע ביותר על בחינת ההגירה: 39% מהחילונים חושבים על הגירה, שיעור שיורד ל־19% בקרב דתיים ול־3% בלבד בקרב חרדים.
36% מהצעירים היהודים בגילי 18–34 שוקלים הגירה; שיעור זה יורד ל־26% בקרב בני 35–54 ול־16% בקרב בני 55 ומעלה.
הנתונים בקרב אזרחים ערבים שונים: 34.5% מבני 35–54 שוקלים עזיבה, לעומת 28% בקרב צעירים בני 18–34 ו־26% בקרב בני 55 ומעלה.
המחקר מצא כי גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים בעלי הכנסה גבוהה ומקצועות בעלי ניידות בינלאומית — הנטייה לשקול הגירה גבוהה יותר.
38% מהיהודים ילידי הארץ המחזיקים גם באזרחות זרה שוקלים הגירה, לעומת 25% בלבד מהיהודים בלי אזרחות זרה. הסיכוי שצעיר יהודי חילוני ישקול לעזוב את הארץ גבוה ב־60%, ואם הוא גם בעל הכנסה גבוהה וגם מחזיק אזרחות זרה — ההסתברות עולה לכ־80%.
שיעור היהודים המזדהים עם השמאל ושוקלים הגירה עולה על 40%, בקרב מצביעי המרכז מדובר ב־35%, ובקרב מצביעי הימין — 19% בלבד (ובקרב ימנים חילונים — 34.5%).
42% מהיהודים ו־33% מהערבים המעריכים שמצבה של ישראל "רע" שוקלים הגירה. לעומת זאת, רק 8% מהיהודים ו־15% מהערבים המעריכים שמצבה "טוב" שוקלים זאת.
מי שבני משפחתם או חבריהם היגרו בעבר — נוטים פי שניים עד שלושה לשקול הגירה, לעומת מי שאין להם היכרות קרובה עם מהגרים.
לפי המחקר, 90% מהיהודים ו־79% מהערבים עדיין מעדיפים לחיות בישראל, אך שני הגורמים המשפיעים ביותר על בחינת ההגירה הם יוקר המחיה והתחושה שאין עתיד טוב לילדיהם. עבור מצביעי השמאל והמרכז — הגורם המרכזי הוא המצב הפוליטי, איכות הממשל ופגיעה במערכת המשפט; עבור מצביעי הימין — הגורם המרכזי הוא יוקר המחיה והיעדר עתיד טוב לילדים.
69% מהיהודים ו־62.5% מהערבים השוקלים עזיבה אינם מציינים יעד ברור — עבורם העיקר הוא לצאת מישראל. 14% מהיהודים ו־20% מהערבים שוקלים מעבר לצורכי עבודה.
43% מהשוקלים הגירה מעדיפים לעבור למדינה באיחוד האירופי; 27% מעדיפים את ארה"ב או קנדה. השיקולים החשובים ביותר בבחירת המדינה הם איכות השירותים הציבוריים, המצב הכלכלי ורמת האנטישמיות או העוינות לערבים; שיקולים פחות חשובים הם המרחק מישראל והאקלים.
מחצית מהיהודים ושליש מהערבים השוקלים לעזוב אינם יודעים לכמה זמן יהיו בחו"ל; כ־10% מתכננים הגירה קבועה.
82% מהציבור סבורים שעזיבת הארץ מוצדקת לצורכי לימודים אקדמיים או איחוד משפחות. מנגד, 57% רואים עזיבה כבלתי לגיטימית אם היא נובעת מסיבות פוליטיות, ו־65% — אם היא נובעת מהמצב הביטחוני. הפערים בנושא זה בין יהודים לערבים קטנים.
29% מהציבור היהודי סבור שעל ישראל להשקיע בעידוד חזרת מהגרים, ו־25% סבורים שיש להשקיע בשמירת הזהות הישראלית של מי שעזבו. מנגד, 29% מהערבים סבורים שישראל אינה צריכה להתערב כלל בחיי אזרחיה בחו"ל.
51% מהציבור מתנגדים לאפשר לאזרחי ישראל להצביע מחו"ל, ו־39% תומכים בכך.
עוד עולה כי כ־60% מהעולים לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנים 2014–2025 שוקלים להגר שוב — אך לא למדינת מוצאם; 21% שוקלים לחזור למולדתם. 78% מהעולים שלא קיבלו בישראל את מה שציפו — שוקלים מעבר למדינה אחרת, וכן 37% מהעולים שציפיותיהם דווקא התגשמו.
הגורמים המרכזיים שמניעים את העולים הללו לשקול עזיבה הם המלחמה, המצב הביטחוני ויוקר המחיה. הם רואים בעזיבת ישראל דבר לגיטימי מאוד — כאשר 97% מציינים איחוד משפחות כסיבה מוצדקת, ו־95% מציינים קידום מקצועי ושיפור ההכנסה.