לעיתים קופא המחשבה ונבוך הדעת במאמץ למצוא הצדקות לעמדות פוליטיות ערביות רשמיות כלפי סוגיות רבות—ובייחוד בתחום הנורמליזציה והיחסים המתגלגלים עם "ישראל" בתקופה רגישה זו. התמיהה גוברת כשמדובר בשיתוף פעולה צבאי מתקדם; וזה בדיוק מה שחשפה העיתונות העברית הארץ וכלי תקשורת ערביים ובין־לאומיים: מרוקו החלה להפעיל מפעל חדש סמוך לקזבלנקה לייצור מל"טים ישראליים מתאבדים. עולה, אפוא, השאלה: מה משמעות המהלך? לאן הגיע שיתוף הפעולה הצבאי בין רבאט לתל־אביב? ומהן השלכותיו?
העיתון חשף כי הייצור במפעל החדש נעשה בשותפות בין חברת "בלו בירד" הישראלית—המוחזקת במשותף על ידי התעשייה האווירית—לבין גורמים מרוקניים. אולם הייצור נשען כולו על טכנולוגיית החברה הישראלית.
הארץ ציינה כי חברת "בלובירד אירוסיסטמס" אינה הערוץ היחיד שבאמצעותו משווקת התעשייה האווירית מוצרים למרוקו. מרוקו רכשה לראשונה מל"טי "שובל" (הירון) בשנת 2014. בשנת 2021 דווח כי התעשייה האווירית מכרה למרוקו מל"טי "הארופ" מתאבדים.
מאז חתימת הסכם הנורמליזציה בין רבאט לתל־אביב ב־2020, עלה שיתוף הפעולה הצבאי לרמה חדשה, עד כדי החלפת ידע וטכנולוגיות מתקדמות. מרוקו הפכה ללקוחה מרכזית של התעשיות הביטחוניות הישראליות. ביולי 2024, למשל, חתמה מרוקו על עסקת לוויינים בשווי קרוב למיליארד דולר עם התעשייה האווירית, לפרק זמן של חמש שנים.
בפברואר 2022, חתמה התעשייה האווירית על עסקת מכירת מערכת ההגנה האווירית "ברק MX" למרוקו בשווי של יותר מחצי מיליארד דולר. באותה שנה דווח גם שמרוקו רכשה 150 מל"טים מדגם "בלו בירד". ביוני 2025, במהלך מלחמת ישראל בעזה, ציינה העיתונות הכלכלית הישראלית כי מרוקו מנהלת מו"מ עם חברת "אלביט" בנוגע לרכישת צריחי תותחים בקוטר 105 ו־120 מ"מ עבור נגמ"שים שרכשה קבוצת "טאטא" ההודית.
ייצור מל"טים מתאבדים ישראליים במרוקו אינו רק התפתחות טכנולוגית־צבאית משמעותית ביחסים בין המדינות—אלא שינוי עמוק בתפיסה הצבאית המרוקנית. מדובר בתהליך בעל ממדים פנימיים, אזוריים ובין־לאומיים, המשנה את מאזן הכוחות, היחסים, הבריתות והסכסוכים בצפון אפריקה.
המעבר מנורמליזציה פוליטית לשותפות אסטרטגית מחייב מסקנות חשובות:
1. שינוי בעקרונות המדיניות המרוקנית, מאז עצמאותה שמרה מרוקו על איזון ביחסי החוץ שלה; כעת היא נוטה בבירור לציר האמריקני־ישראלי. לכך יהיו השלכות כבדות על יחסיה הערביים, האסלאמיים והאפריקאיים. מעל ומעבר לעסקות נשק, מדובר בשינוי מהותי בתפיסת הביטחון המרוקנית ובמיקום גאופוליטי חדש.
2. הרחבת ההשפעה הישראלית באפריקה, הפרויקט עשוי לחזק את חדירתה האסטרטגית של ישראל ליבשת—באמצעות מרוקו—במיוחד בצפון אפריקה, במערב אפריקה ובמרחב הסהרה־סהל. מהלך זה עשוי לעורר תגובה חריפה מצד אלג'יריה ואף לפתוח פתח לעימות עקיף או ישיר, במיוחד על רקע סכסוך הסהרה המערבית.
3. הגברת המתיחות עם אלג'יריה, אלג'יריה רואה בייצור מל"טים ישראליים במרוקו איום ישיר. היא עשויה להגיב בהידוק קשריה הצבאיים עם רוסיה או סין—מה שיוביל למרוץ חימוש ולשינויי מאזן כוח אזוריים.
4. העצמת כוחו של מרוקו אך במחיר אסטרטגי, בעוד שמרוקו זוכה בעליונות צבאית מסוימת ובתמיכה דיפלומטית, היא נכנסת גם למארג תלות ביטחונית עם ישראל—דבר העשוי להגביל את עצמאותה ולחשוף אותה לסיכונים אזוריים. באמצעות המפעלים במרוקו, ישראל עשויה לבסס דריסת רגל מודיעינית וצבאית ישירה בצפון אפריקה.
5. שימוש ישראלי במרוקו למטרות שאינן בהכרח תואמות את האינטרס המרוקני, השותפות הביטחונית עשויה לאפשר לישראל לבצע פעולות מודיעיניות או לוגיסטיות באזור, ולשלב את מרוקו במערכים שמשרתים אינטרסים ישראליים גלובליים. הדבר עלול להגביר את רגישותן של מדינות סאהל, הסהרה ומערב אפריקה—כגון ניגריה, מאוריטניה ומאלי.
6- ערעור היציבות הפנימית, במיוחד לנוכח התעצמות תופעת “דור ה־Z” ודרישותיו לצדק, פיתוח, בריאות וחינוך. על אף השתיקה הרשמית, הרחוב המרוקני עדיין מגלה רגישות גבוהה כלפי "ישראל", במיוחד על רקע הטבח בעזה. ייצור נשק ישראלי קטלני בידיים מרוקניות—ובעיקר מל"טים ששימשו לחיסולים ולתקיפות בעזה ובלבנון—עלול לפגוע בלגיטימציה הסמלית של מרוקו כתומכת בסוגיה הפלסטינית. התוצאה הישירה: התחזקות הזעם העממי נגד הנרמול הצבאי.
7- העמקת שיתוף הפעולה הצבאי עם "ישראל" מרחיבה את הפער בין מרוקו לבין עמדתה ההיסטורית כלפי הסוגיה הפלסטינית. בעוד רבאט מצהירה רשמית על תמיכתה בפתרון שתי המדינות וראשותה על ועדת תמיכת ירושלים, היא מקדמת בפועל ברית ביטחונית־צבאית חסרת תקדים עם גורם שמנהל כיבוש, הרס ומעשי מלחמה. לכן, יהיה למהלך זה הדהוד משמעותי — פנימי וחיצוני כאחד.
צעדי מרוקו לעבר ייצור מל"טים ישראליים חוסמים כל אפשרות להתקרבות, מציאותית או אף פוטנציאלית, עם אלג'יריה. להפך—המהלך יוביל להסלמה, להחרפת המתיחות ולהעמקת המשבר. כתוצאה מכך הוא יטרפד כל מאמץ לבניית מרחב מג״רי מאוחד, יסבך עוד את סוגיית הסהרה ויעמיק את השסע האזורי בין מדינות צפון אפריקה. הוא אף עלול לסכן את הביטחון הלאומי המרוקני אם אינטרסי "ישראל" יסתרו את אלה של מרוקו.
ייצור המל"טים הישראליים המתאבדים במרוקו יוביל בהכרח להשלכות פנימיות ברחוב המרוקני, וידחוף את מרוקו לעבר הימורים מפסידים ולכיוון סיכון ביטחוני-פוליטי-צבאי בעל תוצאות בלתי צפויות. בין היתר, הוא עשוי לגרור את מרוקו לתוך אג'נדות ישראליות, לצמצם בהדרגה את עצמאות ההחלטה הביטחונית והצבאית שלה, ולחשוף אותה יותר ויותר להשפעה ישראלית ישירה.
אם תרצה לאחד את כל הפסקאות לתרגום אחד רציף, לערוך לניסוח עיתונאי קצר, או לשלבו בטקסט מחקרי — אשמח לבצע.