מאחורי המספרים עומדים סיפורים קשים של נשים ששרדו. מיכל, בת 42 מחולון, הגישה 17 תלונות במשך חמש שנים, אך בכל פעם שוחרר בן זוגה לאחר יממה והאלימות החריפה. "הייתי כלואה בבית שלי", היא מספרת בדיווח. רק לאחר שהגיעה לבית מחסה של עמותת "לא לאלימות" הצליחה להימלט עם שלושת ילדיה. מנהלות המקלטים מדווחות על עלייה של 30% במספר הדיירות והילדים השוהים בהם, ועל תורים ארוכים למקומות בטוחים.
במקביל, אלימות כלכלית ודיגיטלית הופכת לנפוצה יותר ויותר. יותר מ-8,000 נשים פנו השנה לקווי החירום בגלל מעקבים דרך אפליקציות, איומים ברשתות החברתיות וחסימה מגישה לכספים משותפים. "הוא לקח לי את הטלפון, את כרטיס האשראי ואת החופש", מספרת אחת הנפגעות בדיווח. מומחיות טוענות כי סוגי האלימות החדשים הללו מקשים עוד יותר על זיהוי וטיפול בזמן.
על פי נתוני המשטרה שפורסמו ב-mako, כמעט מחצית מהנשים שנרצחו בשנים האחרונות דיווחו בעבר על אלימות, אך רק ב-12% מהמקרים הוגש כתב אישום לפני הרצח. "זה כשל מערכתי מתמשך", אומרת עו"ד טלי אבישר מארגון "נעמת". לדבריה, חוסר אמון במערכת גורם לנשים רבות להימנע מלפנות לעזרה עד שיהיה מאוחר מדי.
פעילות פמיניסטיות וארגוני הנשים קוראים לממשלה להקצות מיד 250 מיליון שקלים נוספים לתוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה, שלטענתן עדיין לא מומשה במלואה. "כל יום שעובר בלי תקציב ובלי שינוי חקיקה הוא יום שבו אישה נוספת עלולה לשלם בחייה", נכתב בקריאה שפורסמה לצד הדיווח.
בשנת 2025 ממשיכה נשים ישראלים לשלם מחיר כבד באלימות: 11 נשים כבר נרצחו מתחילת השנה, יותר מ-1,400 צווי הגנה הוצאו, ומספר התלונות על אלימות מינית זינק ב-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד .