המצב באזור המזרח התיכון מראה שאיראן וישראל נכנסו לשלב "שלום מזוין" לאחר מלחמת 12 הימים. לפני שנסביר סוגיה זו, עלינו להבין תחילה מהו "שלום מזוין" ולאיזו תקופה הוא מתייחס.
תקופת השלום המזוין; התקופה שבה אירופה התכוננה למלחמה גדולה
תקופת השלום המזוין (armed peace) היא מונח המשמש לתיאור המצב באירופה בין השנים 1870 ל-1914. למעשה, לאחר הקמת המדינה הגרמנית, לאחר הפגנת הכוח של ברלין בתקופת ביסמרק ותבוסתו של צרפת עליו, לאחר הדחתו של נפוליאון השלישי ולאחר כיבוש אלזס ולוריין, אירופה נחלקה לשני חלקים. מצד אחד, גרמניה ובעלות בריתה כמו אוסטריה, ומצד שני, צרפת ואנגליה ובעלות בריתן. שתי הבריתות הללו לא נכנסו לעימות רציני בין השנים 1870 ל-1914, אך הן החלו להתחמש עד שיניהן. צבאות גרמניה, צרפת, אוסטריה, אנגליה, ואפילו רוסיה וספרד החלו לבנות או לרכוש תותחים ורובים מצוידים, ארגנו את מצבם המודיעיני והביטחוני, כרתו בריתות עם מדינות האמצע והאפורות כדי לתקוף את הקואליציה היריבה, ובדרך כלל הכינו את עצמם למלחמה שלא הייתה ידועה מתי תתרחש. מלחמה שהייתה, כמובן, בלתי נמנעת, והארכת השלום המזוין רק הגבירה את חומרתה.
ביסמרק, אדריכל גרמניה המודרנית, שהיה בעצמו אחד מאבות תקופת השלום המזוין, הבין היטב את המצב השברירי של תקופה זו ולאחר פיטוריו והתפטרותו מהשלטון, אמר בתחזית מעוררת מחשבה: טעות אחת בלבד בבלקן עלולה להכניס את אירופה למלחמה גדולה. תחזיתו של קנצלר הברזל התגשמה בקרוב מאוד. בשנת 1914, לאחר התנקשות יורש העצר האוסטרי בידי מהפכן סרבי, הכריזו הברית הגרמנית והאוסטרית-הונגרית מלחמה על סרביה, וצרפת, אנגליה ולאחר מכן רוסיה תמכו בסרביה, ובכך החלו רשמית את מלחמת העולם הראשונה העקובה מדם והגדולה עם עשרות מיליוני הרוגים ופצועים והרס נרחב.
האם גם איראן וישראל נכנסו לתקופת "השלום המזוין"?
מיום הכרזת הפסקת האש בין איראן לישראל, כולם ידעו שהפסקת אש זו זמנית וכי שני הצדדים עלולים להיכנס למלחמה נוספת בכל רגע. ביוני וביולי, רבים ציפו שמלחמת איראן-ישראל השנייה תתחיל בקרוב, אך זה לא קרה, וככל שהשלום הזמני נמשך זמן רב יותר, הניתוחים השתנו.
עם חלוף הזמן, הרגעה של האווירה הרגשית ומעקב אחר פעילויות צבאיות של שני הצדדים, התברר כי "השלום הזמני" כנראה הוחלף ב"שלום מזוין". למלחמה הכפויה הראשונה היו לקחים רבים עבור איראן וישראל. שני הצדדים הבינו שהם חלשים בתחומים מסוימים וחזקים באחרים.
ישראל הבינה שאין לה כוח רב להדוף טילים איראניים וכי טילים אלה יוכלו בקלות להימלט ממערכות ההגנה הישראליות, ואם מספר הטילים ארוכי הטווח יגדל, המשטר הציוני יתמודד עם הרס נרחב של אזוריו השונים.
הבנה זו של נקודות החוזק והחולשה הובילה את שני הצדדים להיכנס לשלב השלום המזוין. בשלב זה, גם איראן וגם ישראל מנסות לשפר את חולשותיהן הצבאיות, כך שאם יתחיל סבב שני של סכסוכים, הן לא ייפגעו שוב באותו פער. איראן משנה באופן דרסטי את מבנה ההגנה שלה ושינתה את אסטרטגיית ההגנה שלה. במקביל, איראן מבקשת לרכוש מטוסי קרב רוסיים כדי שלא תיכשל שוב בשמיים בהדפת מטוסים ישראליים ואמריקאים. מצד שני, כמה סוכנויות ידיעות מערביות טענו כי איראן מתכוונת לחזק את נקודת החוזק במלחמה הכפויה הראשונה ומנסה להכפיל את ייצור הטילים שלה, במיוחד את הטילים הבליסטיים שלה. בהקשר זה, כלי התקשורת האנגלי Middle East Monitor כתב בדיווח: איראן מתכוננת לפרוס טילים בליסטיים חודרי בונקרים מתוצרים איראן, המסוגלים לחדור למקלטים עליהם הסתמכו הישראלים להגנה בביטחון.
מצד שני, ישראל מבקשת גם למלא את הפערים הביטחוניים והצבאיים שלה; פערים שגרמו לה נזק רב במלחמה הראשונה. על פי דיווחים, צבא ישראל קיבל רשמית את קרן הלייזר. המערכת, שלטענתה יירטה בהצלחה רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים במהלך ניסויים נרחבים, תיקלט על ידי חיל האוויר ותשולב במערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל לצד מערכות כיפת ברזל ו"קלע דוד וחץ".
עם זאת, עדיין לא ברור מתי יתחיל סבב הלחימה השני, ואם הוא בכלל יתחיל. מה שברור הוא ששני הצדדים הכינו את עצמם לעימות אפשרי ונכנסו רשמית לתקופת שלום מזוין.