לפי סוכנות הידיעות טסנים ובציטוט ממרכז התקשורת של הרשות השופטת, במהלך אירועי המהומות בחודש ינואר, אשר לדברי טראמפ ארצות הברית אף סיפקה נשק למתפרעים, פעלו גורמי אויב במסווה של מפגינים ויצרו אי־שקט במדינה.
בתמיכה גלויה ובהשקעה כספית גדולה מצד ממשלת ארה״ב, המשטר הציוני וקבוצות אופוזיציה, יצאו גורמים עוינים לרחובות, ובעקבות שימוש בנשק חם, חומרי נפץ וחומרים דליקים נהרגו ונפצעו מאות אזרחים ואנשי ביטחון, ועשרות בנקים, מסגדים ורכוש ציבורי ופרטי נהרסו ונשרפו, תוך גרימת נזק כבד.
בהתחשב במצב הרגיש של המדינה באותה תקופה ובאיומים לתקיפה צבאית מצד ארה״ב וישראל, פעולות אלו פגעו בביטחון הלאומי ובביטחון הציבור, ואף שימשו עילה לתוקפנות צבאית של האויב האמריקאי־ציוני.
באותה עת תקפו מספר גורמי אויב אתר בעל סיווג צבאי בטהראן במטרה להשיג נשק. הם הרסו והציתו את המקום וניסו להגיע למחסן הנשק, אך נכשלו, ולבסוף נלכדו לאחר שעלו לגג הבניין.
ארבעה מהמעורבים המרכזיים נעצרו: אמירחוסיין חאתמי, מוחמדאמין ביגלרי, שאהין ואחדפרסט ועלי פהים.
על פי פרטי התיק, עלי פהים נכנס לאזור הצבאי האסור והוציא אופנועים שהיו במקום, אשר הוצתו על ידי המתפרעים.
כמו יתר המעורבים, גם הוא נקט באמצעי זהירות ולא נשא טלפון נייד בזמן האירוע, דבר שלדברי הרשויות מעיד על מודעותו לפעילותו.
לאחר הגשת כתב האישום, הועמד לדין באשמת שיתוף פעולה בפעולות נגד ביטחון המדינה לטובת המשטר הציוני, ארה״ב וגורמים עוינים, שגרמו להפחדה ולפגיעה בביטחון הציבור, וכן בגין חדירה למתקן צבאי במטרה להוציא נשק ותחמושת והצתת רכוש ממשלתי.
לאחר בחינת הראיות, עדויות והסרטונים מהאירועים, קבע בית המשפט כי אשמתו הוכחה וגזר עליו עונש מוות והחרמת רכושו.
פסק הדין נבחן גם בבית המשפט העליון, שאישר את ההרשעה ואת העונש.
לאחר אישור סופי של גזר הדין, עלי פהים הוצא להורג.