המועצה האטלנטית כתבה: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ רוצה שהמלחמה עם איראן תסתיים ב"ניצחון" ארצות הברית. הדבר אפשרי אם איראן תפתח את מצר הורמוז, תפסיק את תמיכתה בהתנגדות ותסכים למגבלות בתחום הטילים והכטב״מים.
עם זאת, טראמפ אמר ב-30 במרץ כי אם לא יושג הסכם בנושאים אלה, ארצות הברית "תסיים את שהייתה הנעימה באיראן באמצעות פיצוץ והשמדה מוחלטת של כל תחנות הכוח, בארות הנפט והאי ח׳ארג . יומיים לאחר מכן, בנאום לאומי בשעת צפיית שיא, אמר טראמפ: "אם לא יושג הסכם, נתקוף בעוצמה מלאה, ואולי בו-זמנית, כל אחת מתחנות הכוח שלהם".
אך מתקפה על תשתיות איראן אינה נחשבת לאסטרטגיה מנצחת עבור ארצות הברית. טהראן כמעט בוודאות תגיב במתקפה על תשתיות האנרגיה ומי השתייה של מדינות ערביות במפרץ הפרסי-דבר שעלול להוביל להשלכות הרסניות. בנוסף, לפי תפיסת העולם של הנהגת איראן, מתקפות תשתיתיות אינן צפויות לגרום לאיראן להסיר את הסגר על מצר הורמוז.
מסיבות היסטוריות, תרבותיות ואסטרטגיות, איראן נוקטת בגישה של תגובה סימטרית בפעולות צבאיות. כמה דוגמאות ממחישות את הגישה האיראנית:
- ביוני 2010, נוזקת Stuxnet הראתה כיצד מערכות בקרה תעשייתיות יכולות לפגוע בצנטריפוגות העשרת האורניום של איראן. בשנת 2013 ביצעה איראן מתקפת סייבר על מערכות בקרה של סכר בניו יורק.
- ביולי 2012 הטילה ארצות הברית סנקציות על בנקים איראניים. חודשיים לאחר מכן הגבירה איראן מתקפות מניעת שירות כאשר היעד המרכזי היה בנקים אמריקאיים.
- באוגוסט 2012 מתקפת הפתע של איראן מחקה 35 אלף כוננים קשיחים בחברת הנפט הממשלתית הסעודית ארמקו. באותה עת כונתה המתקפה "הפריצה הגדולה בהיסטוריה". פחות תשומת לב ניתנה לחשיפה כי באפריל 2012 נוזקת "Wiper" מחקה נתונים ממחשבי משרד הנפט וחברת הנפט הלאומית של איראן. למתכנתים האיראנים נדרשו חודשיים להבין מה קרה ועוד חודשיים כדי לבצע תגובה סימטרית.
- כאשר טראמפ החל בשנת 2018 את קמפיין "הלחץ המקסימלי" להגבלת יצוא הנפט של איראן, איראן כינתה זאת "מלחמה כלכלית" וניסתה לפגוע ביכולת יצוא הנפט של בעלי בריתה של ארצות הברית. תחילה באמצעות מתקפות במאי וביוני 2019 על מכליות וצינור נפט סעודי, ולאחר מכן במתקפת ספטמבר 2019 על מתקן נפט שהפחיתה זמנית את יצוא הנפט של סעודיה בחצי.
- לאחר שטראמפ הורה בינואר 2020 על מתקפת כטב״מים שהביאה למותו של קאסם סולימאני איראן שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק.
- לאחר מתקפות של ארצות הברית במהלך המלחמה בת 12 הימים ביוני 2025, איראן הגיבה וטענה כי “השתמשה באותו מספר טילים שבו השתמשה ארצות הברית למתקפה על מתקני הגרעין של איראן".
דפוס זה נמשך גם במלחמה הנוכחית:
- ב-18 במרץ תקפה ישראל את מתקני עיבוד הגז בפרס הדרומי. מאוחר יותר באותו יום פגעה איראן במתקני עיבוד הגז ראס לפאן שבקטאר. לקטאר לא היה כל תפקיד במתקפה הישראלית, אך המתקן שהותקף מעבד גז טבעי מאותו שדה עצום.
- כאשר ארצות הברית תקפה ב-2 באפריל גשר באיראן, סוכנויות הידיעות האיראניות פרסמו רשימה של גשרים במדינות ערב ובישראל שאיראן יכולה לתקוף.
דו״ח זה, תוך הדגשה כי תקיפה על יצוא הנפט, תחנות הכוח ומתקני המים של איראן לא תהיה אסטרטגיה מנצחת, הוסיף: "מבחינה צבאית, תקיפות כאלה כמעט בוודאות יצליחו. השתלטות על האי ח׳ארג או השבתת הייצור בו תביא להשפעות מיידיות. טהראן מתמודדת עם מחסור במים, והשבתת החשמל והמים תגרום לעקירת מיליוני אנשים בתוך המדינה. רבים מהם צפויים לפנות לעבר טורקיה, מה שייצור משבר פליטים.
איראן גם תגיב ותסלים את עוצמת התקיפות שלה. לא כל הטילים והכטב״מים של איראן ייורטו. תשתיות אנרגיה ומים חיוניות במפרץ הפרסי יהפכו למטרות. בעוד שמדינות המפרץ נערכו לאסון כזה ותיקונים יחלו מיד, נזק נרחב ברחבי האזור עלול לגרום לכך שלא יהיו אפשרויות גיבוי זמינות. תקיפה ישירה של איראן על מתקני יצוא הנפט והגז של ערב הסעודית עשויה להשבית מיליוני חביות למשך חודשים. בעקבות זאת עלול להגיע מיתון עולמי.
איראן יכולה לשאת נזק נרחב לתשתיות מבלי לשנות את האסטרטגיה שלה. אם איראן תוכל לספוג ענישה אמריקאית, ובו בזמן לגרום לאזור נזק משמעותי באותה מידה ולהפוך את מצר הורמוז לסכין על צוואר מדינות המפרץ והכלכלה העולמית, אזי איראן עשויה לצאת כמנצחת. מצב כזה יגרום לטראמפ להיראות כמפסיד — דבר שהוא עצמו אחד מיעדי איראן.
אם תקיפה על מתקני אנרגיה ומתקני התפלת מים אינה אסטרטגיה מנצחת עבור ארצות הברית, עליה לבחון אפשרויות אחרות.