לפי הדיווח של המחלקה העברית של סוכנות הידיעות טסנים, נרטיב המלחמה עבור תושבי השטחים הכבושים:
בעולם שבו אנשים מארה״ב מכל הפינות,מדרום אמריקה ועד לאוסטרליה, קוראים לסיום המלחמה, מתבלטת אמת כואבת: המשך המלחמה אינו נובע מרצון העמים, אלא מרצונו של אדם אחד בישראל שמציב את האינטרסים האישיים שלו מעל הכול.
במצב שבו נפתחה מלחמה חדשה מול איראן ואף ארצות הברית נסחפה אליה, היה נדמה שהיעדים המוצהרים יושגו במהירות. אך כעת, לאחר שימוש בכל העוצמה הצבאית, לא ארצות הברית ולא ישראל הצליחו להשיג הישג שניתן לכנותו ניצחון.
.
המבוי הסתום הזה אומר דבר אחד ברור: לנתניהו, להמשך הדרך אין עוד הצדקה, מלבד שמירה על מעמד פוליטי. עבור רבים מאזרחי ישראל, סיום המלחמה יכול להיות תחילתה של רגיעה; אך עבור נתניהו, הסיום הזה עשוי להיות גם סופה של הקריירה הפוליטית שלו ולכן, המלחמה הפכה מצורך ביטחוני לפרויקט אישי. פרויקט שגם בתוך המעגלים הקרובים ביותר,בצבא ובמוסדות המודיעין, מעורר התנגדויות רציניות.
כעת עולה השאלה המרכזית: האם חברה שלמה צריכה להישאר בת ערובה לאינטרסים אישיים? או היא יכולה לבחור בדרך אחרת—דרך של מודעות והתנגדות? כפי שחלק מהציבור בארצות הברית כבר הבין, ייתכן ש גם בישראל הגיע הזמן לראות את האמת ולקבל החלטה שונה: החברה הישראלית עוברת מנתניהו.