לפי סוכנות הידיעות טסנים, המלחמה של ארה״ב והמשטר הציוני נגד איראן, אשר בעקבות תגובה עוצמתית של ארצנו ובהתאם להבטחת “האימאם השהיד” הפכה למלחמה אזורית, הסבה נזקים כבדים לישראל במישורים הצבאי, הכלכלי והאזרחי. הנתונים מצביעים כי פתח תקווה שבאזור תל אביב הייתה בין האזורים שנפגעו ביותר, עם מספר רב של הרוגים ופצועים ונזק כלכלי משמעותי.
סטטיסטיקה מצונזרת של הרוגים ופצועים
התקשורת העברית, אשר פועלת תחת צנזורה צבאית כבדה ואינה יכולה לפרסם נתונים מדויקים על היקף האבדות, במיוחד מספר ההרוגים, חשפה חלק מהנזקים שספגה ישראל במהלך המלחמה האחרונה עם איראן וחזבאללה. המלחמה נמשכה 40 יום, ובנוסף לעלויות הצבאיות השפיעה ישירות על התשתיות והכלכלה של ישראל.
לפי נתוני “מגן דוד אדום”, 23 בני אדם נהרגו כתוצאה מירי טילים מאיראן ומלבנון. עיתון “ידיעות אחרונות” דיווח כי מספר הפצועים במהלך המלחמה עלה על 7,183 ישראלים. צה״ל הודה גם במותם של 11 חיילים בדרום לבנון; עם זאת, גם מקורות עבריים מודים כי אין מדובר בנתון סופי, בשל החרפת הצנזורה הצבאית על מספר ההרוגים והפצועים.
בנוסף, אירוע שבו נהרג מתנחל ישראלי סמוך לגבול לבנון מאש כוחות צה״ל ב-22 במרץ, לפי הודעה רשמית, מצטרף לנתונים אלה.
נזקי המלחמה הכלכליים
מבחינה כלכלית, “ידיעות אחרונות” העריך את עלות המלחמה בכ-65 מיליארד שקל (המטבע הישראלי), כאשר נתון ראשוני זה אינו כולל את כלל הנזקים הכלכליים העקיפים, כגון ירידה בצמיחה או צניחה בהשקעות. העלות מתחלקת ליותר מ-50 מיליארד שקל כהוצאה צבאית ישירה וכ-10 מיליארד שקל כהוצאה אזרחית ישירה, בנוסף למיליארדי שקלים נוספים שלא חושבו הקשורים לנזקים עקיפים בצמיחה, בהשקעות ובייצור.
לפי מדדים כלכליים שנלוו למלחמה, הצמיחה הכלכלית של ישראל ירדה בלפחות 1.5%, הצריכה צנחה עד 40%, נרשמה ירידה משמעותית בהשקעות, שיתוק של מגזרי התיירות והתרבות, ודחייה של פרויקטי תשתית גדולים.
בנוסף, פירוט העלויות היומיות משקף את אופייה ועוצמתה של המלחמה. נתוני לשכת היועץ הכספי של ראש המטה הכללי בצה״ל מראים כי העלות הממוצעת של יום לחימה עמדה על כמיליארד שקל. בשבועיים הראשונים, עם החרפת הלחימה, העלויות עלו לכ־1.8 מיליארד שקל ביום, לפני שירדו לכ־800 מיליון שקל ערב הפעולה הקרקעית בלבנון, ולאחר מכן – עם הרחבת ההתקפות – עלו שוב לכמיליארד שקל ביום ואף יותר.
עלויות אלו כוללות גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים, צריכה אינטנסיבית של תחמושת, שחיקת ציוד צבאי, טיפול בפצועים, וכן הוצאות מסווגות הקשורות לשימוש באמצעי לחימה מתקדמים ויקרים. בניסיון לממן עלויות אלו, ממשלת ישראל שוקלת להגדיל את הגירעון מ־4.9% ל־5.6%, או לקצץ את תקציבי המשרדים בשיעור של 2%–3%.
בהקשר זה, העלויות האזרחיות הישירות הגיעו לכ־10 מיליארד שקל, והתחלקו למספר סעיפים: כשני מיליארד שקל כפיצוי ישיר על נזקים, וכ־7.5 מיליארד שקל כפיצוי כלכלי – מהם כ־7 מיליארד לחברות וכחצי מיליארד לדמי חל״ת.
כמו כן, נכללו סכומים נוספים: כ־50 מיליון שקל לתמיכה ברשויות מקומיות, 50 מיליון לתמיכה ביישובי הצפון, 35 מיליון לענף החקלאות, 100 מיליון כתמיכה ראשונית ברשויות מקומיות, 78 מיליון לפיצוי גני ילדים, 60 מיליון לחיזוק ה״חוסן״ בצפון, וכן 100 מיליון שקל לתמיכה במשטרה.
באשר לנזקי הרכוש, התמונה מתרחבת עם נתונים חדשים שחשף העיתון העברי „מעריב”, לפיהם יותר מ־5,000 מבנים בישראל נהרסו או נפגעו מאז 28 בפברואר – נתון המעיד על היקף ההרס בתשתיות ובאזורים המיושבים.
עקירה והרס נרחבים
„ידיעות אחרונות” ציין כי מאז תחילת המלחמה שיגרה איראן כ־670 טילים וכ־765 כלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל. במקביל, הנתונים מראים כי מתקפות הטילים הובילו לעקירתם של 6,305 ישראלים מבתיהם באזורים שונים.
מן הצד השני, הוגשו כ־25 אלף תביעות פיצויים בגין נזקי רכוש: כ־16 אלף בגין נזק למבנים, 2,300 בגין נזק לתכולה וציוד, ו־5,500 בגין נזק לכלי רכב, בנוסף למאות תביעות נוספות.
מבחינה גאוגרפית, החלוקה היא כדלקמן: תל אביב עם כ־5,000 תביעות פיצויים, אחריה באר שבע עם 3,500, ערד עם 2,200 ודימונה עם 1,450, וכן למעלה מאלף תביעות בבית שמש ובפתח תקווה.
פתח תקווה בולטת כאחד האזורים שנפגעו ביותר, לאחר שהפכה מאז תחילת המלחמה ל״מוקד מטרה״ ברור. כ־150 פגיעות טילים נרשמו בעיר, שגרמו לנזקים נרחבים בשכונות שונות. הנתונים מצביעים גם על יותר מאלף דירות שנפגעו, וכ־160 תושבים שלא יכלו לשוב לבתיהם. כמו כן דווח על פגיעה בעשרות כלי רכב ועל פינוי עשרות תושבים לבתי מלון או למגורים חלופיים.
נזקי תשתית בעיר כללו בתי ספר, גני ילדים ומרכזים קהילתיים, לצד שבירת חלונות ופגיעה בכבישים ובמדרכות, וכן פגיעה במתקנים ציבוריים ברוב שכונות העיר – כך שכמעט אף שכונה לא נותרה ללא פגיעה.
בנוסף, הנתונים מצביעים על נזקים כלכליים מקומיים משמעותיים בפתח תקווה, עם הפסדים של מיליוני שקלים למבנים והערכות של עשרות מיליוני שקלים באזורים מסוימים. באזור התעשייה „סגולה” הגיעו הנזקים לרמה גבוהה במיוחד, כאשר מתקנים נהרסו כליל, עם הפסדים המוערכים במאות מיליוני שקלים, וחלק מהמבנים הפכו לבלתי שמישים ודורשים הריסה מלאה.
באשר להשלכות הכלכליות העתידיות, ההערכות מצביעות על כך שצה״ל יבקש תוספת תקציב ביטחוני של לפחות 15 מיליארד שקל, מתוכם כ־7 מיליארד לצורך כיסוי גירעון בתחום השיקום. כמו כן, צפוי כי תשלומי הפיצויים יימשכו זמן רב, נוכח העלייה במספר הפצועים, המשך קיומם של נזקים שלא טופלו, והצורך בשיקום רחב היקף.