לפי דיווח של רויטרס, חלפו שישה שבועות מאז תחילת התקיפות הצבאיות של ארצות הברית וישראל נגד איראן-מלחמה שהחלה ללא אישור הקונגרס, טלטלה את שוק האנרגיה והגבירה את החשש ממיתון כלכלי ברחבי העולם. אף שביום רביעי האחרון הגיעו ארצות הברית ואיראן, בתיווך פקיסטן, להסכמה על הפסקת אש שברירית, אזרחים אמריקאים עדיין מתמודדים עם ההשלכות העמוקות של העימות הזה.
כתבי רויטרס שוחחו יום לאחר הכרזת הפסקת האש עם 16 אזרחים רגילים בחמש מדינות – קולורדו, קליפורניה, ג׳ורג׳יה, אינדיאנה וניו יורק – כדי לצייר תמונה אמיתית של הדאגות, התקוות והפחדים של הציבור האמריקאי. התוצאה היא תיאור של חברה מפוצלת, החוששת הן מהאינטרסים הלאומיים, הן מהמצב הכלכלי האישי והן מעתיד הכוחות הצבאיים.
כיצד חושבים האמריקאים על המלחמה?
"טרי למואין", בן 82, איש עסקים בדימוס מהעיר האמידה "קרלסבד" שבקליפורניה, אמר: המלחמה הזו לא הייתה צריכה לקרות מעולם. טראמפ פשוט עושה כל מה שמתחשק לו. אף אחד לא אכפת לו מלבד עצמו. זו הייתה מלחמה טיפשית וחסרת סיבה. לדעתי נתניהו הוא זה ששכנע אותו.
"צ׳אד גארד", בן 50, מוכר לחם ומאפים בשוק איכרים ב"צ׳סטרטון" שבאינדיאנה, התייחס גם הוא להבטחות הבחירות של טראמפ לשלום עולמי ואמר: "מלכתחילה לא האמנתי להבטחות האלה. עכשיו השאלה היא – לאיזו מדינה נתקוף בהמשך? אנחנו פוגעים במעמד שלנו בעולם ומשחקים את תפקיד האיש הרע.
עליית מחירי הבנזין, כאב משותף לכל האמריקאים
בלי קשר לעמדה פוליטית, כמעט כל המרואיינים ציינו את עליית מחירי הבנזין כאיום החמור ביותר על חיי היומיום שלהם. איראן, בתגובה להתקפות, חסמה את מצר הורמוז, מה שגרם לשיבוש בשרשרת אספקת האנרגיה.
"מלאני קורטיס", בת 50, בעלת חברת ההסעדה "ג׳ין" בשיקגו, אמרה: "אני מבקרת מדי שבוע בשבעה שווקי איכרים. מחירי הדלק הורסים את העסק שלי. יעד ההכנסה שלי, 100 אלף דולר, כבר לא מספיק. אנחנו עדיין מתחת למים ולא מצליחים לכסות את ההוצאות שלנו."
"וולטר מורן", כבאי בדימוס בן 69 מניו יורק, שנסע במעבורת מ"מנהטן" ל"סטטן איילנד", אמר תוך התייחסות לנתונים מדויקים: "אני לא נוהג בעצמי, אבל יש לי עיניים. לפני שבועיים מחיר הבנזין היה 3.50 דולר. לפני כמה ימים ראיתי שהוא כבר 4.19 דולר. גם אם מחר יפתחו מחדש את מצר הורמוז, עדיין תהיה כל כך הרבה תנועה ועיכובים, שהמחירים לא ירדו בן לילה."
"קריסטין אנדרסון", סטודנטית בת 22 מאוניברסיטת "קלארק אטלנטה", אמרה: "הכלכלה שלנו נוראית. אני לא כלכלנית, אבל אני רואה שהמלחמה חסרת התכלית הזאת הורסת את הכלכלה שלנו."
החשש ממלחמה ממושכת ומשליחת כוחות קרקעיים
אחד החלקים הרגישים ביותר בדו״ח של רויטרס הוא החשש מהפיכת המלחמה האווירית לעימות קרקעי ולשליחת כוחות אמריקאיים לאזור.
"דנה קופי", בת 32, טכנאית לטיפול התנהגותי באטלנטה, אמרה בעיניים מודאגות: "אחותי משרתת במילואים של הצבא. רק השבוע אמרו לה שסביר להניח שעד אוגוסט, או אפילו קודם לכן, היא תישלח לכוויית. היא אומרת לי לא לדאוג, אבל איך אפשר לא לדאוג? אנחנו חיים כל יום בפחד, גם אם מנסים לא להראות את זה."
"ארון קלאג", בן 34, מוכר פרחים וירקות בשוק בצ׳סטרטון, הביע חשש מתקיפות תגמול איראניות נגד אזרחים אמריקאים: "אם הייתי גר במדינות החוף, הייתי מפחד מאוד. לצערי, הן יעד קל בקצה".
"קנט פלאוורס", בן 63, עובד לשעבר במערכת הבריאות ב"אטלנטה", סבור שאם המלחמה תימשך, דעת הקהל בארצות הברית תפנה נגד טראמפ: "הציבור עדיין לא התעורר לגמרי. אבל אם המלחמה תהפוך לקרקעית, גם הרפובליקנים יפנו לו עורף. האמריקאים לא רוצים עוד מלחמות".
מבט לעתיד
החברה האמריקאית לאחר שישה שבועות של מלחמה עם איראן מפולגת ומבולבלת יותר מאשר מאוחדת. רבים מהאזרחים, ללא קשר לעמדה פוליטית, נפגעו מהשלכותיה הכלכליות של המלחמה. ותיקי מלחמות תומכים בה, צעירים רואים בה דבר רחוק מהמציאות שלהם, ומשפחות של אנשי צבא נרדמות בלילות בפחד מטלפון שיביא בשורה רעה.
הפסקת האש הזמנית בפקיסטן מעניקה חלון זמן קצר בלבד, ואף אחד אינו בטוח שזהו סוף הסיפור. כפי שאמר אחד המוכרים בשוק האיכרים באינדיאנה: "כבר עכשיו השאלה הגדולה ביותר של האנשים היא האם המלחמה תימשך או תסתיים?".