פוליטיקאים, אנליסטים ופרשנים רבים רואים בפעולותיו של ישראל ליצירת מלחמות מתמשכות ניסיון להפגנת כוח, הנשען על שימוש גובר מצד הימין הקיצוני בישראל במטפורה של "ארץ ישראל השלמה"
על פי הדיווח, המשטר הציוני החריב את עזה אך נכשל בהשמדת חמאס; הוא תקף את חזבאללה בלבנון, אך ההתנגדות נגד הכיבוש הישראלי בדרום לבנון נמשכת בעוצמה ואף מאגרי הכטב״מים והטילים של הארגון-שעליהם טען בעבר שר הביטחון לשעבר יואב גלנט כי הושמדו- עדיין פעילים.
הכוח הצבאי של ישראל נשען כמעט באופן בלעדי על כוח אווירי. צבאה – שהתאים לעולם של שנות 1967 ו-1973 - נחשב מאז גירושו מלבנון על ידי חזבאללה בשנת 2000 לבינוני למדי.
לאחר שכוחות אמריקאיים לא הצליחו להפיל את תנועת אנצאר אללה בתימן במהלך תקיפתם בצפון המדינה בשנת 2025, ניסתה ישראל לחסל את הנהגת הארגון, אך קישרה את כישלון ארצות הברית לכישלונה שלה. כעת היא אף נכשלת בטענותיה השגויות להפלת הרפובליקה האסלאמית של איראן, לסיום יכולותיה הצבאיות או להפיכתה ל"מדינה כושלת".
ברור כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו- אשר כמו גלנט מצוי תחת חקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי- מונע באמצעות מצב מלחמה מתמשך זה את המשבר הפוליטי האישי שלו הנובע מהאשמות שחיתות ומהאפשרות הממשית להיכלא. אולם מאחורי הקלעים גם המנגנון הצבאי, המודיעיני והפוליטי הישראלי מעוניין בהמשך מצב של מלחמה מתמדת נגד שכנותיו.
על פי "מידל איסט איי" המשך מצב זה למרות התנגדות אזרחי ישראל לנתניהו נובע מעליית הימין הקיצוני של המתנחלים, אשר במהלך שני העשורים האחרונים הצליח לחדור לשכבות הנמוכות של הצבא ולמערכות הבירוקרטיה. מנהיגיו, שהצטרפו לממשלה בשנת 2022 תחת הנהגתו של נתניהו, קוראים בגלוי לטיהור אתני של הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית ומחזיקים בכוח לקדם מדיניות אלימה ותוקפנית הרבה יותר לשם כך.
עם זאת, בעוד שמדיניות המלחמה הבלתי נגמרת נובעת מהיגיון אידאולוגי של הציונות, החברה הישראלית הולכת ונשחקת, כאשר מספר הולך וקטן של ישראלים מהגרים כדי להימלט מחוסר יציבות כלכלית, אזורית ופנימית.
סגנית ראש הממשלה לשעבר "ציפי לבני" אמרה במרץ כי האפרטהייד האלים "מפרק את ישראל", והרמטכ״ל אייל זמיר הזהיר לכאורה כי הצבא "יקרוס מבפנים" אם לא ייאכף שירות החובה באופן מדויק לצורך תמיכה במבצעיו, הנמשכים מאז אוקטובר 2023 במשך כ-900 ימים רצופים.
מאחורי הרעש הזה מסתתר המשבר האמיתי – משבר הציונות. הפלסטינים הוכיחו שהם עמידים והפוליטיקה והחברה הישראלית מתוסכלת יותר ויותר במאמצים שלה להשמידם.