גדי איזנקוט תקף את ההחלטה ואמר כי היא "לוקה בחוסר סבירות קיצונית" ומשמשת "הוכחה נוספת לאובדן הדרך של נתניהו".
גולן הוסיף ביקורת נוקבת: "זיני הופך את הארגון שנועד להגן על המדינה לשומר האישי של נתניהו".
זו אינה החלטה מקצועית של שירות הביטחון הכללי – זו כניעה פוליטית. נתניהו, שמשתמש שוב ושוב בטענות "ביטחוניות" כדי להתחמק מעדויות בבית המשפט, פותח את הדלתות ללשכתו לאנשים שהשב"כ עצמו ראה בהם סיכון בעבר.
המסר ברור: הכללים, הסיכונים הביטחוניים והסטנדרטים המקצועיים – הכל מתקפל מול האינטרס האישי של נתניהו. שב"כ, ארגון שחייב להיות מעל הפוליטיקה, הופך לכלי שרת בידיו.
נתניהו לא רק מאבד שליטה – הוא מאבד את הגבולות בין המדינה לבין עצמו.
גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, כתב בפוסט שפרסם ברשת X כי ההחלטה, שנחשפה ב"הארץ", "לוקה בחוסר סבירות קיצונית" ומשמשת כ"הוכחה נוספת לאובדן הדרך של נתניהו". לדבריו, "ראש ממשלה ראוי, היה מתעדף את האינטרסים הלאומיים על ענייניו שלו". יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, כתב כי שינוי עמדת השב"כ הוא "סכנה מוחשית לביטחון ישראל" וכי "זיני הופך את הארגון שנועד להגן על המדינה לשומר האישי של נתניהו". הוא הוסיף: "במקום לשרת את הביטחון – לחקור ללא מורא את הפרשה הקטארית – זיני מוכיח שוב ושוב שהוא משרת את נתניהו".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) מסר כי ההחלטה מסכנת את התנהלותו החוקית והמקצועית של שב"כ. לדבריו, "התרענו מפני המינוי של זיני לראשות השב"כ בשעה שאחרים בחרו להיות 'ממלכתיים' ומנומסים".
להחלטת שב"כ, קדמו שיחות בין בכיר במשרד לאנשי השירות. בנובמבר 2025 העביר שב"כ לממונה על הביטחון במשרד ראש הממשלה, אלון חלווה,"הנחיה ממוקדת" שלפיה אוריך ואלי פלדשטיין מנועים מלהיכנס לתחומי המשרד, בשל החשדות נגדם בפרשת הדלפת המידע המסווג לבילד. בעקבות זאת התנהלו שיחות בין חלווה לאנשי השירות, ובפברואר השנה ניתנה חוות דעת עדכנית של שב"כ. על פיה, אוריך ופלדשטיין רשאים להיכנס למשרד אך לא ל"חדרים מסווגים", אזורים שמוחזק בהם חומר סודי או שיש לגביהם רגישות ביטחונית מיוחדת.
בשב"כ סירבו להשיב על שאלת "הארץ" בנוגע לסיבה לשינוי, אך אדם המצוי בפרטים אמר כי חלווה הזהיר את אנשי השירות מ"השלכות רוחב" של האיסור. מקור המעורה בפרטים טען כי מדובר בהחלטה עצמאית של שב"כ, שאינה נובעת מהפנייה של חלווה.