״קתלין טייסון״, סופרת, בנקאית ומומחית בתחום הנזילות הגלובלית, כתבה בפוסט על עמדותיו של רוברט קייגן (נאו-שמרן שהאמין במשך עשורים בעליונות המוחלטת של ארצות הברית) בנוגע למלחמה בין ארה״ב לאיראן: ״רוברט קייגן עומד כבר עשורים מאחורי כל מלחמה של ארצות הברית.
עצם הודאתו בכך שארצות הברית איבדה את ההגמוניה שלה בעקבות תבוסה מול איראן, היא סימן גדול לשינוי הסדר העולמי.
הוא בעלה של ויקטוריה נולנד. היא הייתה גורם מרכזי בשינויי משטר, במלחמות ובהשפעות שליליות ברחבי העולם, במיוחד באוקראינה.״
לפני כמה ימים כתב אתר חדשות אטלנטיק, במאמר מאת רוברט קייגן, אחד מהדמויות המשפיעות ביותר בזרם הנאו-שמרני בארצות הברית, כתב: הנשיא טראמפ אוהב לדבר על מי “מחזיק בקלפים”, אך לא ברור אם יש בידיו קלפים טובים לשחק. למרות 37 ימי התקיפות של ארצות הברית וישראל נגד איראן, שהובילו להתנקשות במנהיג ולמספר רב של בכירים פוליטיים וצבאיים של איראן, התקיפות הללו לא הצליחו להביא להפלת המשטר או לכפות עליה אפילו את הוויתור הקטן ביותר. ממשל טראמפ מקווה להשיג באמצעות מצור על נמלי איראן את מה שלא הושג בכוח צבאי, אך משטר שלא נכנע לאחר חמישה שבועות של מתקפות בלתי פוסקות, לא סביר שייכנע רק ללחץ כלכלי. תומכי המשך המלחמה דורשים לחדש את התקיפות הצבאיות, אך אינם יכולים להסביר מדוע מתקפות חדשות ישיגו הישג שלא הושג לאחר 37 ימי הפצצה.
לדעת קייגן, ״טראמפ לא הפסיק את התקיפות נגד איראן משום שהתעייף מהן, אלא משום שמתקנים חשובים בתחום האנרגיה באזור הותקפו על ידי איראן. נקודת המפנה הייתה ב-18 במרץ, כאשר לאחר תקיפת המשטר הציוני את שדה הגז פארס הדרומי של איראן, הכוחות המזוינים של איראן תקפו את מתקני ראס לפאן בקטאר, ותגובתו של טראמפ הייתה להכריז על הפסקת אש ללא קבלת שום ויתור מצד איראן.״