לפי סוכנות הידיעות טסנים, דונלד טראמפ נחת ביום רביעי, 13 במאי 2026, עם מטוס אייר פורס 1 בנמל התעופה הבינלאומי של בייג׳ינג — ביקור שהיה אמור להיות שיא הדיפלומטיה של כהונתו השנייה.
סין ערכה קבלת פנים מפוארת לטראמפ: שטיח אדום, טקסים ראוותניים, ו ושי ג'ינפינג קיבל את פניו בחיוך. הדבר אפשר לטראמפ להדגיש את יחסיו האישיים החזקים עם שי ולהציג את הביקור כהישג דיפלומטי.
אולם לפי הדיווח, מאחורי הטקסים הנוצצים הסתתרה תמונה שונה לחלוטין של “ניצחון דיפלומטי” אמריקאי. נראה כי יומיים בבייג׳ינג הסתיימו ללא הישג ממשי עבור טראמפ, ובמקום זאת חיזקו את תדמיתה של סין ככוח עולה בזירה הבינלאומית.
הכתבה בוחנת את המציאות שמאחורי ביקורו של נשיא ארצות הברית בבייג׳ינג.
הטון הישיר של שי בנוגע לטייוואן
לפי הדיווח, אחד הסימנים הברורים ביותר למאזן הכוחות בפגישה היה הטון של שי ג׳ינפינג בנושא טייוואן. שי הזהיר את טראמפ בצורה חריגה בישירותה כי ניהול שגוי של סוגיית טייוואן עלול להוביל את שתי המדינות לא רק לתחרות — אלא לעימות צבאי ישיר.
לפי הניתוח בכתבה, בעוד שטייוואן שימשה במשך שנים כקלף לחץ אמריקאי נגד סין, כעת נדמה כי המשוואה התהפכה.
אחד הסימנים לכך, לפי הכתבה, הוא שתיקת הבית הלבן בנוגע לחבילת נשק לטייוואן בשווי כ־14 מיליארד דולר, שממתינה לאישור הנשיא מאז מרץ. המחוקקים האמריקאים חוששים כי הממשל מעכב את אישורה כדי לייצב את היחסים עם בייג׳ינג.
עוד צוין כי טראמפ אמר לפני הביקור שידון עם שי במכירת נשק לטייוואן — עמדה שעוררה חששות מפני פגיעה ב”שש הערבויות” שנתן רונלד רייגן לטייוואן בשנת 1982, ובהן התחייבות שלא לתאם עם סין את מכירות הנשק לטאיפיי. לפי בוני גלייזר מקרן מרשל הגרמנית, כל ריכוך מצד טראמפ בנושא — אפילו ברמה מילולית בלבד — יהיה “התוצאה ההרסנית ביותר האפשרית” של הפגישה.
סין דוחה את הלחץ בנושא הנפט האיראני
אחד היעדים המרכזיים של וושינגטון בביקור הזה היה לשכנע את בייג׳ינג להפעיל לחץ על טהראן באמצעות הפסקת רכישת הנפט האיראני. עם זאת, דונלד טראמפ אישר בריאיון לרשת פוקס ניוז כי שי ג'ינפינג אמר לו שסין מתכוונת להמשיך לרכוש נפט מאיראן: “הוא אמר, אתם יודעים, הם קונים משם חלק גדול מהנפט שלהם ורוצים להמשיך בכך.”
לפי הדיווח, ההצהרה הזו עומדת בניגוד מוחלט למאמצים של וושינגטון בחודשים האחרונים.
מאז תחילת המלחמה עם איראן, ממשל טראמפ חידש את מדיניות “הלחץ המקסימלי” נגד רוכשי הנפט האיראני ואיים בסנקציות משניות. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על חברת הזיקוק הפטרוכימי הנגלי של סין ועל כ־40 חברות ספנות.
לפי הכתבה, משרד האוצר האמריקאי הודיע כי ימשיך “להטיל מצור על רשת הספינות, המתווכים והרוכשים שעליהם איראן מסתמכת כדי להעביר נפט לשווקים העולמיים”. עם זאת, טראמפ אמר היום במה שתואר כ”נסיגה מפתיעה”, כי הוא שוקל להסיר את הסנקציות מחברות סיניות הרוכשות נפט איראני.”
“עם זאת, דונלד טראמפ אמר היום, במה שתואר כנסיגה מפתיעה, כי הוא ישקול להסיר את הסנקציות מעל חברות סיניות הרוכשות נפט איראני.”
מסע בזריחת המזרח ובשקיעת המערב
ביקורו של דונלד טראמפ בסין התקיים כאשר שי ג'ינפינג כבר הצהיר כי “המזרח נמצא בעלייה והמערב בשקיעה”. לדבריו, הוא בטוח בנכונות הקביעה הזו משום ש”הזמן והאנרגיה” נמצאים לצד סין.
לפי הדיווח, ביטחון זה התחזק בשנה האחרונה. כאשר טראמפ, בשיא מלחמת המכסים, העלה את המכסים על סחורות סיניות ליותר מ־140%, בייג׳ינג הגיבה בהגבלת יצוא של מינרלים נדירים ומגנטים — חומרים ששרשראות האספקה של תעשיות הביטחון והטכנולוגיה של ארצות הברית תלויות בהם במידה רבה.
עוד נטען כי דונלד טראמפ נסוג פעמיים, באפריל ובאוקטובר 2025, מול הלחץ הסיני, והסכים להסכמי סחר חדשים בתנאים של בייג׳ינג.
סימני שקיעתה של ארצות הברית בזירה הגלובלית הוכרו גם על ידי מארק קרני, ראש ממשלת קנדה, אשר בנאום שנשא בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס אמר: ‘הסדר העולמי המבוסס על כללים, שההגמוניה האמריקאית אפשרה את קיומו, חווה תקופה של ‘שבר, לא מעבר’. לדבריו, דברים אלה התקבלו במחיאות כפיים סוערות מצד המשתתפים.
עוד נטען כי המלחמה נגד איראן חידדה את התמונה הזו. ממשלת ארצות הברית, שלדבריה מציגה עצמה כבעלת הצבא החזק בעולם, לא הצליחה להשיג את יעדיה מול כוח א־סימטרי כמו איראן. כבר הצהיר כי “המזרח נמצא בעלייה והמערב בשקיעה”. לדבריו, הוא בטוח בנכונות הקביעה הזו משום ש”הזמן והאנרגיה” נמצאים לצד סין.
“הפגיעה של איראן בפרויקט ‘סטארגייט’
אחד ההיבטים המרכזיים של הנזק שנגרם לארצות הברית במלחמה היה הפגיעה האיראנית בפרויקט “סטארגייט” — פרויקט שנועד להבטיח את עליונות ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית מול סין, אך כעת נמצא בערפל.
פרויקט סטארגייט הוא השקעה משותפת של 500 מיליארד דולר בין OpenAI, SoftBank ו־Oracle Corporation, אשר דונלד טראמפ הכריז עליו בינואר 2025 מיד לאחר חזרתו לבית הלבן. מטרת הפרויקט הייתה להקים את מערך מרכזי הנתונים הגדול בעולם לבינה מלאכותית, שבסיסו באיחוד האמירויות הערביות, כדי לבסס את העליונות האמריקאית בתחום לעשורים קדימה.
לפי הדיווח, המלחמה נגד איראן החלישה את התוכנית. טילים איראניים פגעו במרכזי נתונים של Amazon Web Services בבחריין ובמרכז נתונים של אורקל בדובאי. מתקפות כטב״מים איראניות על מרכזי AWS באיחוד האמירויות ובבחריין ב־1 במרץ 2026 שיבשו מערכות בנקאות, אפליקציות תחבורה ושירותי תשלומים ברחבי המפרץ למשך יותר מ־24 שעות.
אנליסטים סינים טוענים כי הפגיעה האיראנית בפרויקט מצמצמת את הפער בין ארצות הברית לסין בתחום הבינה המלאכותית ומעניקה לסין הזדמנות לסגור את הפער. בנוסף, הפגיעות של סטארגייט מחלישות כעת את עמדת ארצות הברית במו״מ מול סין.
בואינג — סמל לציפיות שהתנפצו
אחד הכישלונות הבולטים של ארצות הברית בביקור זה היה ההכרזה על עסקת מטוסי בואינג. שותפים פיננסיים ואנליסטים בתעשייה העריכו במשך חודשים שסין עשויה להזמין כ־500 מטוסים, אך בפועל המספר היה נמוך בהרבה.
דונלד טראמפ אמר בריאיון לרשת פוקס ניוז כי סין תרכוש 200 מטוסי בואינג — מספר שנמוך משמעותית מהתחזיות, וגרם לפי הדיווח לירידה של 4% במניית החברה.
לשם השוואה, ביקורו של טראמפ בסין בשנת 2017 הציג תמונה שונה לחלוטין: אז הוא הגיע עם כ־30 מנכ״לים בכירים מארצות הברית, והוכרזו עסקאות בשווי של יותר מ־250 מיליארד דולר. באותו ביקור הזמינה סין 300 מטוסי בואינג.
הפער בין הביקורים, כך נטען, משקף את ההידרדרות ביחסים הכלכליים בין ארצות הברית לסין בעשור האחרון. במילים אחרות, עצם תוצאות הביקור מעידות כי מעמדה של ארצות הברית במשא ומתן מול סין חלש יותר כיום לעומת לפני שמונה שנים.”
עימות פיזי בין משטרת הביטחון הסינית
סוגיה נוספת שהדגישה את היתרון של סין מול ארצות הברית הייתה התנגדות משטרת הביטחון הסינית לפרוטוקולי האבטחה של אנשי השירות החשאי האמריקאי.
לפי דיווח של פוקס ניוז, ביום שישי, ביום השני לביקורו הרשמי של דונלד טראמפ בסין, התרחש עימות חריף ואף פיזי בין אנשי השירות החשאי האמריקאי לבין כוחות הביטחון הסיניים.
לפי הדיווחים, אנשי הביטחון הסינים מנעו כניסה של קצין חמוש מהשירות החשאי לשטח “מקדש השמיים”. הצד הסיני התעקש כי לא ניתן להכניס נשק חם לאתר, בעוד האמריקאים טענו כי נשיאת נשק על ידי צוות ההגנה של נשיא ארצות הברית היא פרוטוקול סטנדרטי שאינו ניתן לשינוי.
לפי פרשנים, חיכוכים ביטחוניים מסוג זה משקפים את רמת חוסר האמון הגבוהה בין שתי המעצמות. בעוד טראמפ ושי ג'ינפינג מדברים מול מצלמות על “יציבות אסטרטגית”, העימותים בין צוותי האבטחה מצביעים על כך שמתחת לפני השטח מתקיימת תחרות חריפה ולעיתים אף עוינת בין שתי המדינות.”
מנוף הלחץ של סין על ארצות הברית
אנליסטים הזכירו לפני הביקור כי מרכז הכובד של התחרות בין ארצות הברית לסין עבר ממכסי סחר למבנה עמוק יותר של תלות כלכלית.
לפי הדיווח, סין שולטת בכ־85% מתהליכי העיבוד ובלמעלה מ־90% מייצור המגנטים בשוק המינרלים הנדירים העולמי. כאשר שי ג'ינפינג איים באפריל ובאוקטובר 2025 להגביל את הזרמים הללו, דונלד טראמפ לא הצליח להציג איום נגדי אפקטיבי — ולבסוף נסוג.”
מה אומרים המומחים?
חזרתו של דונלד טראמפ מסין בידיים ריקות הייתה, לפי הדיווח, תוצאה שחזו מראש רבים מהמומחים הבולטים לענייני סין.
דרו טומפסון, לשעבר מנהל לענייני סין, טייוואן ומונגוליה במשרד ההגנה האמריקאי וחוקר באוניברסיטת נאניאנג בסינגפור, אמר בריאיון לכתב העת Time: “אני מטיל ספק בכך שיתקבל איזשהו תוצאה.”
גם קרלסון מאוניברסיטת קורנל הגיע למסקנה דומה ואמר ל־Time: “הסיכוי שמשהו ריאלי יצא מהמשא ומתן הזה הוא מעט מעל אפס.”
ג'ונסון סאליבן אמר לפני הביקור בריאיון ל־CNN כי “סין נמצאת בעמדה יחסית בטוחה, התמודדה טוב יותר מהצפוי עם משבר האנרגיה, וצופה בארצות הברית נלכדת בכאוס שהיא עצמה יצרה.”
גם מגזין טימס כתב כי הדפוס הקבוע של נשיאי ארצות הברית הוא להיכנס בביטחון לבית הלבן מתוך מחשבה שיוכלו לסגור עסקה גדולה עם סין, אך למרות משא ומתן ממושך — בייג׳ינג אינה נסוגה.
לפי הדיווח, הפגישה בת היומיים בין טראמפ לשי ג'ינפינג הייתה מלאה במחמאות הדדיות והצהרות על התקדמות, אך לפני עזיבתו של טראמפ לא הוכרזה כל פריצת דרך משמעותית.
טראמפ עצמו דיבר על “עסקאות יוצאות דופן” וטען כי “בעיות רבות” נפתרו, אך שגריר לשעבר דניאל קרייטנברגר תיאר את המסגרת בצורה מדויקת יותר: שי מאותת בסגנון סיני קלאסי שהיציבות יכולה להיות מופרעת אם סוגיית טייוואן לא תנוהל כראוי.
בסופו של דבר, הביקור בבייג׳ינג הניב פחות מהצפוי עבור טראמפ — בסביבה שבה מאזן הכוחות כבר אינו זה של לפני עשור, והחומה הסינית הפכה למכשול מול ההגמוניה האמריקאית.”