לפי דיווח בעיתון "דיילי אקסלסיור", סוכנות דירוג האשראי "מודי'ס" הצהירה כי הודו ומדינות נוספות המייבאות נפט עשויות לנהל משא ומתן דו-צדדי עם איראן כדי לספק את צורכי האנרגיה שלהן, ואף עשויים לקום נתיבי מעבר מתואמים; עם זאת, חזרה לנפח תעבורת הנפט שלפני המלחמה בשנת 2026 אינה סבירה.
מודי'ס הדגישה בדוח הסיכונים הגיאופוליטיים שלה כי הסיכויים להסכם מהיר ובר קיימא בין ארה"ב לאיראן, ומכאן לפתיחה מלאה של מצר הורמוז, חלשים מאוד. על פי הדוח, זרימת האנרגיה תשתפר בהדרגה, אך הדבר לא יקרה באמצעות פתיחה כללית, אלא דרך הסכמים דו-צדדיים.
לדברי הסוכנות, העלייה ההדרגתית במעבר הנפט והגז במצר הורמוז תהיה מעורפלת ומלווה בחשש לשיבושים. מודי'ס ציינה עוד כי יבואניות נפט, במיוחד סין, הודו, יפן ודרום קוריאה, עשויות לנהל משא ומתן דו-צדדי עם איראן לצורך מעבר בטוח של אנרגיה, וייתכן שיוקמו נתיבים כגון פרוזדורי מעבר ליד האי לארק ובמים הטריטוריאליים של עומאן. עם זאת, חזרה לרמת התעבורה שלפני המלחמה בשנת 2026 אינה סבירה.
הסוכנות הוסיפה כי גם אם המעבר הבטוח במצר הורמוז יתחדש בששת החודשים הקרובים, שוק הנפט עדיין יתמודד עם מגבלות היצע, והמחירים יישארו גבוהים ותנודתיים, דבר שימשיך להשפיע על העלויות, הביקוש ותנאי המימון.
מודי'ס צופה כי מחיר נפט מסוג ברנט יישאר בטווח של 90 עד 110 דולרים לחבית במהלך רוב השנה הנוכחית, וילווה בתנודתיות משמעותית. על פי הדוח, במקרה של המשך רמת מחירים זו, צמיחת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של כמה כלכלות גדולות תרד ב-0.2% עד 0.8%.
מודי'ס הודיעה כי הודו היא מהמדינות הפגיעות ביותר, שכן כ-46% מייבוא הנפט הגולמי שלה מגיע מהמזרח התיכון, וכלכלתה רגישה להיחלשות המטבע וללחצים על החשבון השוטף והניהול הפיננסי. הסוכנות אף הפחיתה את תחזית הצמיחה הכלכלית של הודו לשנת 2026 ב-0.8%, והעמידה אותה על 6%.
הסכסוך במזרח התיכון, שהחל בתקיפות אוויריות משותפות של ארה"ב וישראל בשטח איראן, נכנס לחודשו השלישי. תקיפות אלו גרמו לשיבושים במצר הורמוז — נתיב שדרכו עבר לפני המלחמה כחמישית מכמות הנפט והגז הנוזלי בעולם.
מודי'ס גם קראה תיגר והזהירה כי עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה ומחסור בהיצע עלולים להצית מחדש את האינפלציה בכלכלות הגדולות.