תוצאותיו של הסקר האחרון שערך מכון מחקר מוכר באיראן, שנערך באופן ארצי בין 23 ל־29 בחודש יולי, מעוררות עניין. בסקר נשאלו המשתתפים האם הם מסכימים או מתנגדים למשפט הבא:
"על איראן לשמור על הניהול והשליטה שלה במצר הורמוז, גם אם הדבר יוביל למלחמה נוספת עם ארצות הברית?" 77.5% מהמשיבים אמרו כי הם מסכימים עם משפט זה, ורק 11% אמרו כי הם מתנגדים לו. 11.5% בחרו באפשרות "איני יודע".
בנוסף, בתשובה לשאלה הנוגעת לתפקוד הכוחות המזוינים של איראן בשליטה על מצר הורמוז, 76.6% מהמשיבים אמרו כי הם מעריכים את התפקוד כטוב או טוב מאוד, ורק 6.7% אמרו כי הוא היה חלש או חלש מאוד.
המשיבים נשאלו גם: "לאחר התקיפות ההדדיות האחרונות, איזו מדיניות על איראן לנקוט?" רק 1.7% מהציבור אמרו כי על איראן לקבל את התנאים של ארצות הברית, בעוד שרוב הציבור תמך בהמשך העימות הצבאי מול ארצות הברית. שיעור התמיכה בהמשך ההתמודדות הצבאית גבוה לפחות פי שניים מהתמיכה באופציה של משא ומתן וניסיון להגיע להסכם עם ארצות הברית.
כמו כן, בתשובה לשאלה מי הצד האחראי לכישלון או להפרת מזכר ההבנות באסלאמאבאד, 5.9% מהמשיבים אמרו כי איראן אשמה; 37.1% אמרו כי ארצות הברית אשמה; ו־14.4% הטילו את האחריות על ישראל.
שאלה נוספת בסקר עסקה בנושא: "אם תפרוץ שוב מלחמה, באיזו מידה לדעתכם יתמכו האזרחים במדינה?"
בתשובה לשאלה זו, 78.8% אמרו כי יתמכו במדינה במידה רבה או רבה מאוד.
בנוסף, בתשובה לשאלה על תפקוד צוות המשא ומתן, 40% מהמשיבים העריכו את התפקוד כטוב או טוב מאוד; 32.2% העריכו אותו כחלש או חלש מאוד; ו־8.2% הגדירו אותו כבינוני. 19.7% לא השיבו לשאלה.
בנושא הנקמה, שלושה רבעים מהמרואיינים (יותר מ־75%) קראו להריגת מנהיגי ארצות הברית וישראל, בהם דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, וכן בתקיפת תשתיות ישראליות ואינטרסים אמריקאיים באזור.
כמו כן, 65.1 אחוז מהנשאלים העריכו את יכולתה של איראן לנקום כגבוהה או גבוהה מאוד, ורק 14.4 אחוז אמרו כי יכולתה של איראן בהקשר זה נמוכה.