לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, הבעיה המרכזית של צבא ישראל כיום היא מחסור חמור בתקציב, כשכוחות ישראליים נאלצים להיות בכוננות גבוהה בכמה זירות בו זמנית, והחשובה שבהן היא חשש מתגובה צבאית מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן. נושא זה, לצב תנועות צבא ישראל בסוריה, בדרום לבנון, ברצועת עזה ובאיו''ש, הוביל לעלייה משמעותית בהוצאות. מסיבה זו, לפני כחודשיים ביקש הצבא תוספת תקציבית של 40 מיליארד שקל לשנה זו. סוגיה זו גרמה למחלוקת בין משרד הביטחון למשרד האוצר, שבסופו של דבר הוביל להחלטה, בהתערבות נתניהו, להעביר את הסכום לצבא בכמה שלבים.
בתגובה לבקשת הצבא לתוספת התקציבית, משרד האוצר הצהיר כי פעולה זו מחייבת ביצוע צעדים משלימים של מציאת מקורות כספיים למימון התוספת, ובכלל זה העלאות מסים, קיצוצים בסעיפים אחרים והגדלת הגירעון – צעד שיש להימנע ממנו כדי שישראל לא תידרדר למשבר פיננסי.
העובדה היא שתקציב הביטחון יצא משליטה מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 עקב הצרכים הגדלים, אך גם כשמנסים להכניס אותו למסגרת מאושרת הוא נפרץ מיידית. כך היה בתחילת השנה, כשהממשלה אישרה תקציב ביטחון של 112 מיליארד שקל, והגדילה אותו עם פרוץ המלחמה נגד איראן ל-144 מיליארד שקל. בהמשך, צבא ישראל דרש תוספת של עוד 40 מיליארד שקל (כ-14 מיליאר דולר) והוחלט כי 15 מיליארד שקל מהם (5 מיליארד דולר) יתווספו לתקציב הביטחון עד אוקטובר, ועוד 25 מיליארד שקל בחודשים אוקטובר-נובמבר בהתאם להוצאות שיהיו בפועל.
על פי הסיכום, בחודש אוגוסט צבא ישראל היה אמור לקבל פעימה ראשונה של 15 מיליארד שקל, אולם האוצר לא העביר את הכסף.
משרד הביטחון דרש תוספת נוספת משום שהתעשיות הביטחוניות שנדרשו להשקיע בהרחבת קווי הייצור לטובת חימושים שצבא ישראל נזקק להם במהלך המלחמה, עומדות לסגור חלק מהקווים משום שהצבא לא יכול להבטיח להם הזמנות חדשות עקב חוסר מימון.
רוב היחידות המבצעיות של הצבא מדווחות על בלאי מוגבר של ציוד לחימה ונגמ"שים, כמו גם על מחסור בחלקי חילוף לטנקי מרכבה ונגמ"שים. בצבא ישראל אומרים כי מאות כלי רכב נותרו כיום ללא מנוע עקב מחסור בחלקי חילוף וזמני תיקון ארוכים, ומאות כלי רכב קלים הושבתו, בעוד שקצב האספקה והייצור של כלי רכב חדשים נמוך מזה של הוצאתם משירות.
בהקשר זה, צבא ישראל החליט להשבית כמה גדודי טנקים לאחר שלא הצליח לגייס תקציב לרכש חלקי חילוף. בצבא אומרים כי מאות כלי רכב מסוג האמר נפגעו במלחמה בלבנון, ואין תקציב לרכש חלופי.
בנוסף, במערכת הביטחון מתריעים כי כבר בימים הקרובים חברת אלביט תיאלץ לסגור את קו ייצור הפגזים לטנקי המרכבה של צה"ל. בחודש הבא ייסגר פס הייצור של פגזי הארטילריה, ובחודש נובמבר כבר ייסגר פס הייצור של פצצות המרגמה.
כמו כן, לטענת צבא ישראל, אי העברת התוספת התקציבית מעמידה בספק את היכולת לממש את עסקת מסוקי האפאצ'י עם צבא ארה"ב, ואף הובילה לכך שכמות המיירטים שיש ברשות ישראל אינה מיטבית.
תקציב הביטחון ינסוק ליותר מ-144 מיליארד שקל (48 מיליארד דולר) - תוספת של 30 מיליארד שקל בהשוואה לשנה הקודמת, שהוא מהווה כמעט חמישית מכלל ההוצאה הממשלתית. לשם השוואה, תקציב החינוך יעמוד על כ-97 מיליארד שקל, הביטוח הלאומי יקבל כ-64 מיליארד שקל, ותקציב הבריאות יסתכם בכ-63 מיליארד שקל. הפערים המשמעותיים בין תקציב הביטחון לבין שאר המשרדים מעידים על סדר העדיפויות הממשלתי בתקופה הנוכחית, כאשר צרכי הביטחון גוברים על כל שאר התחומים. כדי לממן את תוספת הענק לביטחון, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 3% בכל משרדי הממשלה, לצד הגדלת הגירעון הלאומי. צעד זה צפוי להשפיע על מגוון שירותים ממשלתיים.
אך ההתפתחויות לאחר המלחמה עם איראן ותנועות צבא ישראל בכמה זירות אחרות הביאו לכך שגם סכום זה לא יספיק. לפיכך, ערוץ 12 בישראל דיווח ב-10 בספטמבר (ה') בפרסום מיוחד: הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, שיגר בימים האחרונים מכתב מסווג ודחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לראש המל"ל שמואל בן עזרא ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. המכתב נשלח תחת הכותרת "קידום פתרון תקציבי דחוף לצורך עמידת צבא ישראל במשימותיו".
במכתב זה דורש זמיר לפתור באופן מיידי את המשבר התקציבי ולקדם העברה דחופה של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון. בהקשר זה, משרד הביטחון וצבא ישראל טוענים כי אם לא יאושר התוספת החדשה של 40 מיליארד שקל, כמושפע אווירת הבחירות, יהיו לכך השלכות מבצעיות מיידיות.
הנקודה החשובה היא שהבקשות לתוספת תקציבית תימשכו, על פי תוכנית משרד הביטחון הישראלי, ותקציב הביטחון של ישראל יעמוד בעשור הקרוב על כ-120 מיליארד שקלים בשנה, לטענת המשרד. המשמעות היא שכל שקל חמישי שהמדינה תוציא ילך לצבא ולמשרד הביטחון. אותם 120 מיליארד שקלים לפי מערכת הביטחון הם בגדר "מינימום הכרחי" לצורכי הביטחון השוטף, וכל סבב לחימה עצים ידרוש תוספת חדשה.
