דרור שלום, לשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, קבע כי המלחמה שישראל מנהלת מאז 7 באוקטובר 2023 נחשבת ל״כישלון אסטרטגי״. ישראל השיגה הישגים צבאיים בכמה חזיתות, אך לא הצליחה להפוך אותם להישגים מדיניים ארוכי טווח.
בריאיון מקיף לעיתון העברי ״ידיעות אחרונות״ אמר שלום כי סיים את תפקידו במשרד הביטחון לפני יותר משישה חודשים, וכי בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה הייתה אפשרות להחזיר עשרות חטופים ישראלים. לדבריו, העיכוב בקבלת החלטות בנוגע לעסקאות חילופי שבויים הביא לכך שחלק מהם לא שבו.
במהלך המלחמה עמד שלום בראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, ועסק בנושאים הקשורים לרכש אמצעי לחימה, ליחסים עם ארצות הברית, לקשרים עם מדינות האזור, לסוגיות הנוגעות ליום שאחרי המלחמה ברצועת עזה ולמשא ומתן על החטופים.
לדבריו, הסיבה לקיום הריאיון הייתה התנגדותו למה שתיאר כ״תרבות של השתקת דעות״ בממסד הישראלי, והוא קרא לאפשר לבכירים ולמומחים להשמיע את עמדותיהם בחופשיות, גם כאשר עמדות אלה מנוגדות למדיניות הממשלה.
שלום: ההישגים הצבאיים לא הפכו להישגים מדיניים
שלום טען כי ישראל השיגה הישגים צבאיים בזירות שונות במהלך המלחמה, אך לדבריו הבעיה היא שהישגים אלה לא תורגמו להסדרים ולהישגים מדיניים שיבטיחו את המשכיותם.
הוא הוסיף כי הישג צבאי ללא צעדים מדיניים אינו מספיק, וכי המשך הפעילות הצבאית ללא מסלול מדיני מוביל ליותר אבדות בקרב הכוחות, לבזבוז זמן ולהוצאות נוספות, וכן לפגיעה בלגיטימציה הבינלאומית.
הוא אמר: ״ההישגים הצבאיים הם תוצאה של שילוב בין יכולות יבשה, אוויר ומודיעין, וכן של רוח הלחימה שהפגינו הלוחמים, ואני לא מתעלם מאחריות הדרג המדיני בהקשר הזה. אבל הבעיה היא שהישג צבאי, ללא פעולה מדינית שתהפוך אותו להישג מדיני, אינו מספיק.״
הבכיר הישראלי לשעבר טען כי חמאס ספג פגיעה קשה במהלך המלחמה, אך עדיין שולט ברצועת עזה, וכי חיזבאללה ספג גם הוא מכות קשות בלבנון, אך עדיין מחזיק בכוח פוליטי וביכולות צבאיות.
הוא אמר: ״בכל החזיתות עדיין אין הישגים ארוכי טווח. אני רואה בכך כישלון. שלוש שנות מלחמה במחירים כבדים מאוד, ובסופו של דבר, בשלב הזה, ישראל נמצאת במצב בינלאומי שנפגע באופן חסר תקדים, וגם היחסים עם ארצות הברית אינם במצב טוב.״
״לא למדנו דבר״
בתשובה לשאלה מדוע הוא מגדיר את המלחמה ככישלון אסטרטגי, אמר שלום כי ישראל לא הפיקה את הלקחים הדרושים מהמלחמה.
הוא הוסיף כי ישראל הייתה צריכה לגבש מסלול מדיני במקביל לפעילות הצבאית, במקום להסתפק רק בהחלשת הצד השני מבחינה צבאית.
שלום אמר כי אין ספק שעסקת החטופים לא הייתה יוצאת לפועל ללא לחץ אמריקאי, וכי סוגיה זו צריכה להיות חלק מהחקירה בנוגע לאופן ניהול המלחמה.
העיכוב בקבלת החלטות בנוגע לחטופים
שלום קבע כי הדרג המדיני בישראל לא היה מעוניין לסיים את המלחמה ברצועת עזה, ואחת הסיבות לכך עשויה להיות החשש מהקמת ועדת חקירה רשמית.
לדבריו, החזרת החטופים אינה בהכרח משמעותה סיום סופי של המלחמה, וישראל הייתה יכולה לחדש את הלחימה לאחר החזרתם.
הוא הסביר: ״מנקודת המבט המקצועית שלי, הייתה אפשרות להחזיר בחיים מספר גדול יותר של חטופים ישראלים.״
לדבריו, חלק מהחטופים שמתו היו יכולים להיות מוחזרים מוקדם יותר.
שלום: עסקת החטופים נכפתה על נתניהו
לדברי שלום, בכמה נקודות במהלך המלחמה הייתה אפשרות להגיע להסכמים להחזרת החטופים הישראלים ולהכריז על הפסקת אש, ולאחר מכן ניתן היה לחדש את המלחמה.
הוא אמר כי העמדה שהתנגדה לרעיון הזה התבססה על ההנחה שעצירת המלחמה תמנע מישראל לחדש אותה, אך לדבריו חשש זה לא היה מוצדק.
הוא הוסיף כי עסקת החטופים, שבה מתגאה הקבינט הישראלי, לא הייתה תוצאה של השגת ״ניצחון מוחלט״ כפי שטען הקבינט, אלא תוצאה של התערבותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ושל הלחץ הציבורי שהפעילו משפחות החטופים. לדבריו, התערבות טראמפ כללה גם קידום תוכנית לשיקום רצועת עזה.
ביקורת על תפקוד הקבינט
שלום התייחס להשתתפותו בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני ואמר כי היו סצנות בישיבות אלה שהשפיעו עליו מאוד.
הוא תיאר את האווירה בחלק מהישיבות כבלתי הולמת את ממדי המלחמה ואת מספר ההרוגים, ואמר כי ראה שרים שהיו עסוקים במאבקים פוליטיים, בזמן שישראל ספגה אבדות בקרב כוחותיה.
הוא דרש שכל ועדת חקירה רשמית שתוקם תקבל את פרוטוקולי ישיבות הקבינט, כדי לבחון את שהתרחש בישיבות אלה.
הוא אמר: ״הייתה אווירה יהירה ונינוחה, בזמן שאנחנו קברנו את המתים שלנו, ואני לא אומר את זה על כל השרים.״
התרעות מודיעיניות בנוגע לחמאס
שלום התייחס לעבודתו הקודמת באגף המודיעין הצבאי ואמר כי כבר משנת 2018 קיבל מידע על תוכנית שכונתה ״חומת יריחו״, שנגעה למבצע רחב היקף מרצועת עזה.
המידע הועבר לבדיקה באגף המודיעין, והרמטכ״ל דאז, גדי איזנקוט, התייחס אליו כאל תרחיש שיש להיערך לקראתו.
שלום ציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר בפומבי, שנים לפני 7 באוקטובר, על האפשרות שחמאס יבצע חדירה לשטח ישראל.
לדבריו, הבעיה לא הייתה אי-הבנת אופיו של חמאס, אלא חוסר ההבנה של השינוי שחל בגישה של התנועה לאחר אירועי 2021 ושל התרחבות יכולותיה הצבאיות. חמאס ראה את אירועי ״שומר החומות״ ב-2021 כהצלחה גדולה, ולאחר מכן שם דגש רב יותר על בניית כוחו הצבאי.
ביקורת על התעלמות מהסוגיה הפלסטינית
שלום אמר כי אחת הטעויות המרכזיות במדיניות הישראלית בשנים שקדמו למלחמה הייתה ההתייחסות לסוגיה הפלסטינית ולרצועת עזה כאל זירה משנית.
הוא הוסיף כי הזהיר מפני הידרדרות אפשרית במצב ברצועת עזה ומפני היחלשות הרשות הפלסטינית, וכי המשבר הכלכלי וההומניטרי ברצועה עלול להוביל לשינויים משמעותיים.
הוא אמר גם כי הזהיר שהפיכת עזה לזירה משנית, בזמן שהמיקוד מופנה לאיראן ולחיזבאללה, עלולה להוביל לתוצאות מסוכנות.
״חמאס לא ניסה להונות״
שלום התייחס למידע שלפיו לפני 7 באוקטובר הגיע מסר מאיחוד האמירויות לישראל, וטען כי האפשרות שיחיא סינוואר העביר מסר לישראל באמצעות האמירויות היא הגיונית.
הוא הסביר כי סינוואר ביקש להשיג הסכמים לשחרור אסירים פלסטינים ולשיפור המצב הכלכלי ברצועת עזה, ובמקביל המשיך לבנות את כוחו הצבאי של חמאס.
כאשר נשאל אם משמעות הדבר היא שחמאס למעשה לא תכנן לבצע פעולה צבאית, אמר שלום כי חמאס לא ניסה לבצע ״תרגיל הטעיה״, אלא שלדעתו התנועה פעלה במקביל להשגת מטרות מדיניות ולהיערכות למבצע צבאי רחב היקף.
בכיר ביטחוני לשעבר מתח ביקורת על נתניהו
שלום מתח ביקורת ישירה על תפקודו של בנימין נתניהו במהלך המלחמה ואמר כי נתניהו נכשל קשות בניהול המלחמה.
הוא הוסיף כי האחריות הסופית לתפקוד הממשלה ומשרד הביטחון, לרבות מינוי ופיטורי שרי הביטחון, מוטלת על ראש הממשלה.
היחסים עם וושינגטון ואמצעי הלחימה
שלום תיאר את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית במהלך המלחמה כאחד הנושאים המרכזיים שבהם עסק, ואמר כי שיתוף הפעולה כלל תיאום עם הבית הלבן, משרד ההגנה ומשרד החוץ האמריקאי.
לדבריו, תפקידו כלל טיפול בצרכים של ישראל בתחום הנשק, התחמושת וחלקי החילוף, במיוחד על רקע מה שתיאר כמגבלות שהטילו מדינות מסוימות על משלוחי נשק לשטחים הכבושים.
הממסד הביטחוני פעל כדי למצוא חלופות ומקורות נוספים, ובהם שימוש במדינות שלישיות.
הצעות ליום שאחרי המלחמה בעזה ובאזור
בסיום הריאיון הציג שלום שורה של הצעות בנוגע לצעדים שעל הממשלה הישראלית הבאה לנקוט.
בנוגע לרצועת עזה, הוא קרא לקדם את יישום תוכנית טראמפ ולמצוא חלופה לשלטון בהובלת חמאס.
בנוגע לגדה המערבית, הוא אמר כי העדיפות צריכה להיות החזרת הממשל, חיזוק המנהל האזרחי והפסקת האלימות, ולאחר מכן לשפר את היחסים עם הרשות הפלסטינית, במקום להמשיך ולהחליש אותה.
שלום דיבר בנוגע לסוריה על האפשרות להגיע להסדרים ביטחוניים עם גורמים סוריים, ובנוגע ללבנון הציע מסלול הדרגתי לפירוק חיזבאללה מנשקו.
הוא קרא גם לחזק את היחסים עם מצרים וירדן, להרחיב את הסכמי הנורמליזציה של ישראל ולהעמיק את היחסים עם יוון, קפריסין, גרמניה, הודו ויפן, ובמקביל הדגיש את הצורך להימנע מהפיכת טורקיה לאויב.
בנוגע ליחסים עם ארצות הברית, הוא הציע להקים שיתוף פעולה רחב בתחומי הבינה המלאכותית והחלל.
שלום סיים את דבריו בהבעת אופטימיות בנוגע לאפשרות לשנות את המצב ואמר כי אם תקום ממשלה שתהיה מוכנה ליזום ולפעול, ניתן יהיה לעשות דברים רבים, ובמקרה כזה יש תקווה.