הבחירות והאווירה הפוליטית בתקופת הבחירות בכל רחבי העולם קשורות למונח מרכזי ומכריע אחד: סיסמאות הבחירות. בדרך כלל, סיסמאות אלה נבחרות באופן שנועד להביא להשגת מספר הקולות המרבי. הן מספקות לציבור אמות מידה ומדדים זמינים לבחינת תפקודם של המפלגות שניצחו בבחירות, כדי שיוכל לבחור בבחירות הבאות במפלגות המסוגלות לזהות בעיות רחבות היקף ולמצוא להן פתרונות. לכן, לקראת הבחירות לכנסת בישראל, ובהינתן השתתפותם המחודשת של הליכוד ונתניהו בבחירות, נוכל לבחון את הסיסמאות שהציג נתניהו בבחירות הקודמות ולקבל תמונה ברורה של הפער בין הבטחותיו לבין תוצאות פעולותיה של הממשלה.
היוקר והעלייה ביוקר המחיה היו בין הנושאים המרכזיים בהבטחותיו הכלכליות של בנימין נתניהו ערב הבחירות בשנת 2022. הוא הציג את עצמו כמנהיג המסוגל לבלום את עליות המחירים, להפחית את הלחץ על המשפחות בישראל ולהשיב לחברה את תחושת הביטחון הכלכלי. אולם בחינת מחירי המזון מציגה תמונה המעוררת שאלות קשות בנוגע לפער שבין ההבטחות לבין תוצאות פעולותיה של הממשלה.
על פי הבדיקה, שעקבה אחר מחירי סל קבוע הכולל 80 מוצרים נפוצים, מספטמבר 2018 ועד אוגוסט 2026, קצב עליית המחירים בארבע השנים האחרונות היה כמעט פי חמישה מזה שנרשם בארבע השנים שקדמו להן. מחיר הסל בחנויות מקומיות קטנות עלה ב־19.6%, בעוד שבתקופה הקודמת, שנמשכה ארבע שנים, נרשמה עלייה של 4.3%. ברכישות מקוונות הגיעה עליית המחירים ל־19%, לעומת 4.1% בתקופה הקודמת. אפילו בחנויות הדיסקאונט, שאמורות להציע מחירים נמוכים יותר, עלה מחיר הסל ב־14.5%, בעוד שבארבע השנים שקדמו לכך הסתכמה העלייה ב־2.8% בלבד.
ההבטחה הייתה להפחית את ההוצאות; התוצאה הייתה עליית מחירים
בבחירות 2022 הציג נתניהו את יוקר המחיה כאחת הסיבות לתבוסתה של הממשלה הקודמת. הוא הבטיח להתמודד עם עליית מחירי המזון, להפחית מכסים ומסים ולעודד יבוא מקביל. המסר שלו היה ברור: חילופי השלטון צריכים להוביל לשינוי מוחשי בחשבון החודשי של המשפחות בישראל.
אולם הנתונים החדשים מעלים שאלה בלתי נמנעת: אם הפחתת מחירי המזון הייתה אחת ממטרותיה המרכזיות של הממשלה, מדוע עלה מחיר הסל שנבדק בכ־15% עד 20% בארבע השנים האחרונות, בהתאם לסוג החנות?
ההבדלים בין רשתות השיווק מלמדים שעליות המחירים לא היו אחידות בכל הרשתות. על פי הבדיקה, מחיר סל הקניות בשופרסל דיל עלה ב־22.7% בארבע השנים האחרונות, בעוד שבארבע השנים שקדמו להן הסתכמה העלייה ב־0.6% בלבד. בשופרסל שלי הגיעה עליית המחירים ל־19.6%, לעומת 2.3% בתקופה הקודמת. ברשת ויקטורי עלו המחירים ב־16%, בעוד שבתקופה הקודמת נרשמה עלייה של 1.2%. גם ברשת רמי לוי נרשמה עליית מחירים של 10.3%, לעומת 6.1% בתקופה הקודמת.
גם הקניות המקוונות לא היו חריגות מהמגמה הזאת. מחיר הסל בשופרסל אונליין עלה ב־24%, בעוד שבארבע השנים שקדמו לכך הסתכמה העלייה ב־0.1% בלבד. גם בוויקטורי אונליין עלו המחירים ב־18.6%, לעומת 3.8% בתקופה הקודמת. על פי הדיווחים, גם עלות שירותי המשלוחים של הזמנות מזון עלתה בכ־20%.
נתניהו: לתת דין וחשבון על הבטחות שלא קוימו, או לברוח קדימה באמצעות הבטחות חדשות?
השתתפותו המחודשת של נתניהו בבחירות הקרובות מעוררת בציבור הישראלי את השאלה כיצד הוא יכול להציג הבטחות חדשות, בשעה שלא קיים את הבטחותיו הקודמות. כיצד ניתן לפתור את בעיית עליות המחירים ואת כישלונה של הממשלה בבלימתן באמצעות הבטחה כללית שלפיה ״הפעם התנאים יהיו שונים״?
לציבור יש זכות לדרוש יעדים מדידים: אילו מוצרים מתכוונת הממשלה להוזיל? בתוך איזה פרק זמן אמורה ההוזלה להתממש? באילו כלים ייעשה שימוש כדי להשיג אותה? וכיצד יימדדו התוצאות? אולם נראה שנתניהו אינו מבקש להשיב על השאלות האלה. באמצעות העלאת סוגיית ביטחונה של ישראל והערכה שגויה של יכולתה להתמודד עם האיומים, הוא לא רק נכשל בסילוקם של האיומים, אלא אף הביא להתרחבותם. במקביל, הוא גרם לכך שישראל נתפסת באור שלילי בדעת הקהל העולמית.
כאשר הבטחה מרכזית אינה מתורגמת לתוצאה ברורה ומדידה, חזרה עליה ללא הסבר מפורט על ביצועי העבר היא ללא ספק ניסיון להטעות את הציבור או להסיט את תשומת לבו מן המציאות.
המאבק ביוקר המחיה אינו נמדד בסיסמאות בחירות; המדד האמיתי הוא הסכום שמשפחה משלמת בקופה בסופרמרקט.