תנועת ההתנגדות הפלסטינית מסרה את ההודעה בהצהרה שפורסמה בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי.
בהצהרה נאמר כי ההסכם "קובע את סיום המלחמה על עזה, נסיגת הכיבוש ממנה, וכניסת סיוע הומניטרי", וכן חילופי שבויים בין החטופים הישראלים שנותרו בעזה לבין האסירים הפלסטינים.
חמאס ציינה כי קיימה דיונים "אחראיים ורציניים" עם הפלגים הפלסטיניים השונים לפני החתימה על ההסכם.
התנועה הדגישה כי תרומתה למאמצים שהובילו להסכם נבעה מרצונה העז "להביא להפסקת מלחמת ההשמדה נגד עמנו הפלסטיני ולנסיגת הכיבוש מרצועת עזה".
המשא ומתן נפתח לאחר שחמאס הגיבה להצעתו של טראמפ שכללה 20 סעיפים, ובהם שחרור החטופים הישראלים תמורת אסירים פלסטינים והעברת ניהול הרצועה לגוף פלסטיני מוסכם.
התגובה הפלסטינית התקבלה בהערכה רבה בקרב תנועות ההתנגדות האזוריות, שתיארו אותה כמאוזנת אך חכמה מבחינה מדינית.
חמאס מגישה רשימות אסירים פלסטינים
בהצהרה נפרדת הודיעה חמאס כי במסגרת ההסכם הוגשו רשימות האסירים הפלסטינים שאמורים להשתחרר במסגרת חילופי השבויים, בהתאם לקריטריונים שסוכמו.
"אנחנו ממתינים להסכמה סופית על השמות, כהכנה לפרסומם בפני עמנו באמצעות משרד התקשורת של האסירים, עם השלמת ההליכים וההבנות הרלוונטיים," נמסר.
אזהרה מפני בגידה ישראלית חדשה
למרות שהגיבה להצעה, הזהירה התנועה בחריפות מפני אפשרות שהמשטר הישראלי יחזור בו מההסכמות, תוך אזכור מקרים דומים של הפרת הסכמים על ידי ישראל בשנת 2023 ובינואר השנה.
חמאס הדגישה כי יישום כל הסכם מחייב עמידה מלאה בתנאיו.
בהודעתה על ההסכם הוסיפה התנועה כי יש "להכריח את ישראל ליישם במלואם את תנאי ההסכם."
עוד קראה לגורמים הקרובים ביותר למשטר, ובראשם ארצות הברית, "לא לאפשר לו להתחמק או להתמהמה ביישום ההבנות שהושגו."
במקביל, משרד התקשורת הממשלתי בעזה קרא לתושבים לנהוג ב"זהירות מרבית" ולא למהר להסיק שהאזורים אליהם הם שוקלים לעבור לאחר ההודעה על ההסכם בטוחים.
"אנחנו קוראים לעמנו שלא לנוע ברחובות ראשיד וסלאח א-דין, מדרום לצפון או מצפון לדרום, או באזורים הסמוכים, אלא רק לאחר פרסום הנחיות רשמיות המבטיחות את ביטחון האזרחים."
רקע למלחמה
המשטר הישראלי פתח במתקפתו הג׳נוסידית ב־7 באוקטובר 2023, לאחר מבצע היסטורי של לוחמי ההתנגדות בעזה נגד השטחים הפלסטיניים הכבושים.
המבצע, שנקרא "מבול אל-אקצא", כלל חדירה לבסיסים ישראליים ולקיחת מאות שבויים ציונים.
מאז, הביאה המלחמה לעזה גל תקיפות חסר תקדים, שגבה את חייהם של יותר מ־67 אלף פלסטינים – רובם נשים וילדים.
בנוסף, הוטל מצור כמעט מוחלט על הרצועה, שהוגדר על ידי ארגוני זכויות אדם כניסיון להשתמש ברעב כנשק מלחמה.
המתקפה כולה זכתה לתמיכה אמריקאית מקיפה – פוליטית, צבאית ומודיעינית – ולמימון של מיליארדי דולרים בנשק קטלני, תוך שימוש עקבי בזכות הווטו נגד החלטות האו״ם להפסקת האש.
חמאס, מצדה, הציעה שוב ושוב ויתורים, כולל הבטחות לשחרור החטופים, אך ישראל שיתפה פעולה רק בהסכם הפסקת אש ראשוני, ולאחר מכן חידשה את ההסלמה.
מקורות רבים, כולל בכירים ישראלים, דיווחו על מאמצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסכל את כל היוזמות לסיום המלחמה.
ברכות לעזתים על עמידותם
בסיום הצהרתה, בירכה חמאס את תושבי עזה על עמידתם האיתנה מול מלחמת ההשמדה, שמנעה מהמשטר הישראלי להשיג את יעדיו המרכזיים.
בין היעדים שנכשלה ישראל להשיג נמנו כיבוש עזה וגירוש למעלה משני מיליון מתושביה הפלסטינים.
הפלסטינים, נכתב, "רשמו דפי תהילה, גבורה וכבוד חסרי תקדים, והתייצבו מול פרויקטי הכיבוש הפשיסטיים שנועדו לחסל את זהותם וזכויותיהם הלאומיות."
"מה שישראל לא השיגה באמצעות ג׳נוסייד – לא תשיג בשיחות"
עיזאת אל-רישק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, תיאר את ההסכם כ"פרי ההקרבות הגדולות של העם הפלסטיני וכוח ההתנגדות".
"הסכם הפסקת האש הוא הישג לאומי מובהק, המגלם את אחדות עמנו ואת דבקותו באפשרות ההתנגדות," אמר.
הוא הוסיף כי אף שחמאס לקחה חלק במשא ומתן, היא נותרה נחושה לשמור על זכויות העם הפלסטיני, והבהיר כי "מה שהמשטר הציוני נכשל להשיג באמצעות השמדה ורעב – לא יצליח להשיג גם באמצעות משא ומתן."
דובר חמאס, ג׳יהאד טהא, שיבח אף הוא את עמדת האחדות של הפלגים הפלסטיניים במהלך השיחות, ואמר כי היא הביאה להמשך בידודו של המשטר הישראלי.