הרמטכ"ל זמיר החליט על שורה של החלטות וצעדים פיקודיים נגד מספר קצינים בכירים שמילאו תפקידים מרכזיים לפני ובמהלך מתקפת 7 באוקטובר 2023, בעקבות ממצאי ועדת תרשמן.
הצעדים ייושמו במהלך פגישות דחופות שמקיים זמיר היום, יום ראשון, עם הקצינים הרלוונטיים — צעד המוגדר כאחד הרגישים ביותר מאז פרוץ המלחמה, ו"עשוי לגרום לטלטלה בצבא", לפי ידיעות אחרונות.
לפי הדיווח, זמיר זימן מספר קצינים מהמטה הכללי, פעילים ולשעבר, ששירתו בתפקידים רגישים לפני 7 באוקטובר, לצד בכירים באגף המודיעין.
על פי העיתון, הזימונים נעשו "באופן אישי", ומשרד הרמטכ"ל פעל לסיים את כלל הפגישות לפני השעה 20:00 — מועד מהדורות החדשות.
הצעדים שזמיר שוקל כוללים הטלת "אחריות אישית" על כשלונות שליוו או קדמו למתקפה, ולצד זאת צפי להודעה לקצינים נוספים על "צעדים פיקודיים" אפשריים כגון נזיפה או צעדים ארגוניים.
בין הקצינים הבולטים שזומנו: אלוף ירון פינקלמן, שכיהן בעבר כראש אגף המבצעים ולאחר מכן כמפקד פיקוד הדרום, אף שטרם סיים רשמית את שירותו והוא עדיין מטפל בתיקי החקירה.
על פי הדיווח, חלק מהקצינים ייפגשו עם זמיר עצמו, ואחרים ייפגשו עם סגנו, תמיר ידעי. כל הקצינים הללו כבר סיימו את שירותם בתקופה האחרונה.
במקביל, אגף המודיעין זימן שני קצינים בשירות קבע להופיע בפני ראש האגף, שלומי בינדר, שיציג להם את הממצאים האישיים ואת הצעדים שיחולו עליהם.
במקביל, לפי ידיעות אחרונות, הצעדים מעוררים מחלוקת חריפה במערכת הביטחון, כאשר קצינים בכירים מטילים ספק בכך שההליך ממוקד בקבוצה מסוימת של אחראים, בעוד אחרים — שהיו מעורבים באירועי אותו יום — אינם נבדקים.
בין היתר נטען כי בכירים בהם ראש אגף המבצעים הנוכחי, שלומי בינדר, מילאו תפקיד מרכזי ביום המתקפה — ולכן ישנה תמיהה על כך שבעלי תפקידים כאלה הם המעניקים "הערות נזיפה" לקצינים אחרים.
כמו כן דווח כי גורמים משפטיים בצבא חוששים שהמהלך של הרמטכ"ל יתנגש עם מהלכים משפטיים קיימים, בעיקר בשל עתירה שהגיש בעבר הפצ"ר נגד מתן "הערות אישיות" על ידי מבקר המדינה מבלי להעניק לנוגעים בדבר זכות עיון והתייעצות. לפי מקור משפטי, מה שקורה היום "עלול לאפשר למבקר המדינה לעקוף את העתירה ולהסתמך על מסקנות הצבא".
העיתון מציין כי הוועדה שבראשות האלוף (מיל') סמי תרשמן לא קיבלה סמכות להמליץ על פיטורים — אף שלדברי יו"ר הוועדה הדוח "מחייב מסקנות אישיות". לא ידוע אם הועברו לרמטכ"ל המלצות חסויות או שהוא נשען על נספח לא־פומבי.
במקביל, סוגיית הקמת ועדת חקירה חיצונית שבה לדיון. ביום פרסום דוח הוועדה, אמר זמיר כי הוא תומך בוועדה "חיצונית ורב־תחומית", תוך הימנעות משימוש בביטוי "ועדת חקירה ממלכתית" — לראשונה מאז תחילת המלחמה.
זאת אף שזמיר עצמו קרא בעבר לוועדת חקירה ממלכתית. הממשלה, בראשות בנימין נתניהו, מתנגדת בתוקף למהלך ודוחפת ל"ועדת בדיקה לאומית" מוגבלת סמכויות, שתחום פעולתה ייקבע בידי ועדת שרים בהובלת שר המשפטים יריב לוין.
לפי הדיווח, הצעדים עשויים לחולל "טלטלה בצבא" בשל רגישותם, תזמונם והקשרם למערכת היחסים בין הצמרת הפוליטית לצבאית — על רקע האשמות הדדיות על האחריות לכשלי 7 באוקטובר.
דברי צה"ל: כשל כולל ב־7 באוקטובר — ויש אחריות אישית לקצינים בכירים
בעקבות הפרסום, צה"ל מסר כי אירועי 7 באוקטובר נבעו מ"כשלים מערכתיים רחבים", ובהם גם "אחריות אישית" של חלק מהמפקדים.
לדברי צה"ל, הרמטכ"ל מתמקד ב"מפקדים הבכירים הנושאים באחריות פיקודית מתוקף תפקידם ביום 7 באוקטובר", וכי "הסקת מסקנות ומיצוי אחריות אישית הם צעד חיוני בתהליך שיקום הצבא וחיזוק האמון בינו לבין הציבור והלוחמים".
עוד נמסר כי "האחריות הפיקודית מחייבת נקיטת צעדים כלפי המעורבים", וכי צעדים אלה "אינם מבטלים את תרומתם רבת השנים לביטחון המדינה".