לפי אתר Interesting Engineering, מתכננים צבאיים בסין לא התעסקו בשאלה האם ניתן לחסום את סטארלינק מבחינה תיאורטית, אלא פיתחו שיטה ייחודית לשיבושו בפועל.
לווייני סטארלינק מחליפים תדרים, משנים מסלולים ומסוגלים לעמוד בפני הפרעות רגעיות, מה שמקשה מאוד על שיבושם. למרות זאת, הסימולציה שביצעו החוקרים הסינים מהווה את הניסיון הציבורי המדויק ביותר עד כה למידול פעולה נגדית אפשרית.
מאמר שפורסם בכתב העת המדעי המכובד Systems Engineering and Electronics מראה כי שיבוש סטארלינק באזור בגודל דומה לטאיוואן אפשרי מבחינה טכנית – אך רק באמצעות כוח לוחמה אלקטרונית עצום.
החוקרים מדגישים שהמערך של סטארלינק אינו סטטי: מסלולי הלוויינים משתנים כל הזמן, והם נכנסים ויוצאים מטווח הראייה של תחנות הקרקע. הדינמיות הזו יוצרת חוסר ודאות גדול מאוד עבור כל צבא שמנסה לעקוב, לפקח או לשבש את הקישוריות של סטארלינק.
בניגוד למערכות לוויין מסורתיות הנשענות על מספר קטן של לוויינים גדולים מעל קו המשווה, סטארלינק אינו "מטרה קבועה". לווייניו ממוקמים במסלול נמוך, נעים במהירות ומספרם רב מאוד. כל מסוף משתמש מחובר תמיד למספר לוויינים ומחליף ביניהם תוך שניות.
החוקרים קובעים כי האסטרטגיה היחידה הריאלית לשיבוש סטארלינק היא יצירת מערך הפרעה מבוזר לחלוטין: לא כמה תחנות שיבוש חזקות על הקרקע, אלא מאות ואף אלפי יחידות שיבוש קטנות המופעלות ממל"טים, בלונים או מטוסים, ויחד יוצרות "חומת" הפרעה אלקטרומגנטית מעל אזור הלחימה.
הסימולציה בוצעה באמצעות שידור רעש ברמות הספק שונות ממכשירי שיבוש אוויריים. החוקרים השוו בין אנטנות רחבות־אלומה, שמכסות שטח גדול יותר בהספק נמוך, לבין אנטנות צרות־אלומה, חזקות יותר אך דורשות כיוון מדויק. המודל חישב האם מסוף סטארלינק יוכל עדיין לקבל אות שימושי בכל נקודה על הקרקע.
לפי חישוביהם, לשיבוש מלא של סטארלינק מעל טאיוואן נדרשות לפחות 935 פלטפורמות שיבוש מתואמות — ללא חישוב גיבויים או אמצעי שדרוג עתידיים. שימוש באמצעי שיבוש חלשים וזולים יותר של 23 דציבלים מעלה את הצורך לכ־2,000 יחידות אוויריות, כמו מל"טים. החוקרים מציינים כי מדובר בממצאים ראשוניים, שכן מידע מהותי על המערכת עדיין מסווג.