ממשל טראמפ ודמויות מובילות בתנועת "לעשות את אמריקה לגדולה שוב" (MAGA) טענו כי המערב מאוים על ידי "ירידה ציוויליזציונית", ומאשימים את אירופה בגישתה לסוגיות של זהות והגירה.
אך פריד זקריה, סופר אמריקאי בולט, דוחה רעיון זה וטוען כי מה שמייחד את המערב אינו טמון בלכידות שבטית או דתית, אלא בהגבלת כוחה של המדינה, ביסוס זכויות האזרחים, הבטחת עצמאות שיפוטית וכיבוד קדושת הרכוש הפרטי. בזכות עקרונות אלה הושגו דמוקרטיה, שגשוג ויציבות.
זכקיה טוען במאמר בוושינגטון פוסט כי המדיניות הנוכחית של ממשל טראמפ מערערת את יסודות אלה. הוא מצטט מספר דוגמאות, כולל הריגתם של שני אנשים במיניאפוליס, אשר מימשו את זכויותיהם במסגרת התיקון הראשון לחוקה, ואת נוהגיהם של סוכנים פדרליים העוצרים אנשים ללא צווי מעצר - דבר שהוא רואה כגילום של כוח משטרה סמכותני וכוח מדינה בלתי מבוקר.
סימן נוסף לשחיקה של אופי המערב, לדברי זקריה, הוא מלחמתו של ממשל טראמפ בחברה האזרחית, בתקשורת, באוניברסיטאות, בארגונים לא ממשלתיים, במשרדי עורכי דין ואפילו בחברות פרטיות.
הרחבת כוח המדינה
בתחום הכלכלי, המדינה מרחיבה את כוחה לא על ידי חקיקת חוקים אלא על ידי ויסות עסקאות באופן שמביא מנכ"לים לבית הלבן לצורך עונש או פרס. זה למעשה הופך את הקפיטליזם מזירה תחרותית למשהו הדומה לקורוניזם.
זקריה חזר על ביקורתו על ממשל טראמפ, המדבר על "המערב" כאילו היה מוזיאון מורשת המורכב אך ורק מסמלים, סיסמאות וזהות. הוא טוען כי גאונותו האמיתית של המערב טמונה במוסדותיו, המגולמים בשלטון החוק החל על כולם, חירויות המוגנות על ידי מנהיגים שומרי חוק, וחברה אזרחית המסוגלת לאתגר את המדינה.
זקריה חזר על ביקורתו על ממשל טראמפ, המדבר על "המערב" כאילו היה מוזיאון מורשת המורכב אך ורק מסמלים, סיסמאות וזהות. המחבר טוען כי גאונותו האמיתית של המערב טמונה במוסדותיו, המגולמים בשלטון החוק החל על כולם, חירויות המוגנות על ידי מנהיגים שומרי חוק, וחברה אזרחית המסוגלת לאתגר את המדינה.
זקריה ממשיך ומבקר את השקפתו של ממשל טראמפ וטוען כי המערב אינו דור אלא אמנה חברתית הבנויה על סמכות מוגבלת וזכויות מוגנות. לכן, לדעתו, האיום הגדול ביותר על המערב הוא הרחבת כוח המדינה, הפיכתו לחברה כמו כל חברה אחרת, שבה החזקים שולטים בחלשים.
בהתחשב בכך, זקריה מסיק כי ישנה "דעיכה ציוויליזציונית" אמיתית, אך לא באירופה; זה מתרחש בארה"ב, שם המדינה פולשת בהדרגה לכוח בלתי מוגבל בעוד העם ממשיך להתקיים בדו-קיום עמו.