כאשר אנו מדברים על הכישלון הברור של ארצות הברית וישראל בזירה – על מה אנו מדברים?
שר האוצר של ארצות הברית, "סקוט בסנט" הודיע רשמית כי ארה״ב נאלצה להסיר את סנקציות הנפט על איראן לתקופה מסוימת! כך, איראן יכולה למכור באופן חופשי את הנפט שברשותה בים.
שר האוצר האמריקאי לא הצליח להודות בצורה מפורשת יותר כי מדובר בנסיגה היסטורית ובהכרזה על כישלון גלוי של ארה״ב במלחמת רמדאן; לכן נאלץ להציג זאת במסווה של התרברבות ולטעון כי למרות האפשרות לקנייה ולמכירה, לטהראן עדיין לא תינתן גישה קלה להכנסות מהנפט הזה, וכי ארה״ב עושה זאת רק כדי לשמור על מחירי הנפט נמוכים.
התרברבותו של בסנט נובעת מכך שהוא או שאינו יודע, או שאינו רוצה לדעת, כי איראן כבר כעת – לפי הודאת כלי התקשורת הכלכליים של ארה״ב עצמה – מוכרת למעלה משני מיליון חביות נפט ביום, ואינה זקוקה כלל להסרת הסנקציות שהוכרזה. בנוסף, בניגוד להתפארותו המרוחקת של בסנט, איראן מוכרת את הנפט שלה לכל מי שתחפוץ, ואף יכולה לקבל את הכסף למרות רצונה של ארה״ב.
אך הסוגיה המרכזית היא שההכרזה הפומבית על הסרת הסנקציות היא יותר מכל הודאה היסטורית בכישלון ארה״ב בפתיחת מצר הורמוז ובכישלונה הכבד בקידום יעדיה באמצעות כוח.
ארה״ב, לפי הודאתו של ברק רביד, כתב כלי התקשורת האמריקאי-ישראלי אקסיוס, נאלצה לראשונה מאז המהפכה האסלאמית של 1979 להעניק ויתור כזה לאיראן.
בנסיגה זו, שנובעת מכישלון במלחמה, ארה״ב מאפשרת לאיראן להרוויח כ-14 מיליארד דולר מהכנסות נפט- וזהו יתרון כלכלי גדול מאוד עבור איראן.
ארה״ב חשבה שהסנקציות אינן יעילות ושעליה לסיים את עניין איראן באמצעות מלחמה! אז מה באמת קרה בזירה? ארה״ב הובסה במלחמה ונאלצה גם להחליש בפומבי את כלי הסנקציות שלה. הסרת הסנקציות באמצעות כוח ההתנגדות – זו משמעות הדבר.