כעת, כאשר אנו מתקרבים לסיומו של השבוע הרביעי של המלחמה, הסדקים בתוך מבנה הכוח בישראל נחשפים יותר מתמיד—סדקים שכבר לא ניתן להסתיר או להכחיש.
.
דיווחים מצביעים על כך שלאחר המתקפה הרחבה של ארצות הברית וישראל על איראן, היעדים שהוגדרו מראש לא הושגו. הכישלון הזה הפך לנקודת פתיחה לעימות רציני בדרגים הבכירים ביותר של קבלת ההחלטות. מצד אחד ניצבים ראש הממשלה ושר הביטחון, הדרג המדיני, המנסים להציג את ההערכות והדוחות שלפני המלחמה כבלתי מספקים ואף מטעים.
מהצד השני עומדים בכירי המערכת הצבאית והביטחונית—ראש אמ״ן, מפקד חיל האוויר, ראש המוסד והרמטכ״ל. הם מדגישים כי עוד לפני תחילת המלחמה העבירו שוב ושוב את המגבלות, הסיכונים והאזהרות הדרושות לדרג המדיני—אזהרות שלא זכו להקשבה.
העימות בין הנרטיבים אינו מחלוקת פשוטה; הוא סימן למשבר עמוק במנגנון קבלת ההחלטות. משבר שמציב את ישראל, לאחר שלוש שנים, שוב במצב המזכיר את ההלם של 7 באוקטובר.
אלא שהפעם, ממדי המשבר גדולים ומורכבים הרבה יותר. אין פתרון ברור על השולחן, ואף לא הצעה לגבי הדרך לצאת ממבוי הסתום.