המלחמה שטראמפ ונתניהו החלו, נכנסה עכשיו לשלב שבו היא כבר לא עימות פשוט; היא הפכה לחידה מורכבת בשבילם. חידה שבה כל החלטה עלולה להחמיר את המצב יותר מבעבר. מציאות שבה לא נסיגה היא דבר קל, ולא התקדמות היא נטולת מחיר.
.
כאן יש למעשה שלוש דרכים. הדרך הראשונה היא עצירה מצד איראן; שאיראן תחליט להפסיק את התקיפות שלה נגד ארצות הברית וישראל. אך בפועל, בתנאים הנוכחיים, תרחיש כזה נראה בלתי סביר. משום שעבור איראן, העימות הזה אינו רק עימות צבאי, אלא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר.
הדרך השנייה היא הסלמה מצד ארצות הברית וישראל. זו אפשרות שבפועל קיימת, אך כמעט כל המומחים סבורים שהיא אינה הגיונית. למה? כי כל רמה של הסלמה תיתקל בתגובה חריפה יותר מצד איראן. לאיראן יש כלים ואפשרויות שיכולים להפוך את המשוואה למורכבת ויקרה יותר. וזה אומר כניסה למעגל שקשה יותר ויותר לצאת ממנו.
והדרך השלישית — להשאיר את גורל הדברים בידי הזמן. כלומר להמתין ולאפשר לאיראן בפועל לקבוע את כיוון ההתפתחויות. ברור שהאפשרות הזאת מובילה לכישלון מוחלט של ארה"ב וישראל. הזמן הולך לטובת איראן.
המשחק הגיע לנקודה שבה כל בחירה של האמריקאיים והישראלים היא סיכון גדול. ואולי השאלה המרכזית היא: כשאין אף אפשרות “טובה”, איזו אפשרות היא “פחות יקרה”?
כאן הסוגייה היא כישלון רחוק יותר של ארה"ב וישראל, או כישלון קרוב יותר.