לפי סוכנות הידיעות טסנים, מצטטת את סוכנות הידיעות AP, זעזוע האנרגיה העולמי שנגרם בעקבות המלחמה עם איראן עורר גל של החלטות מיידיות בקרב מדינות באסיה ובאפריקה, והאיץ תוכניות גרעיניות במדינות שלא היו בהן תחנות כוח גרעיניות.
אסיה, שאליה נשלח רוב הנפט והגז הטבעי מהמזרח התיכון, ספגה את המכה הראשונה והקשה ביותר מהשיבושים בנתיבי ההובלה של דלקים אלה, ולאחר מכן גם אפריקה לא נותרה חסינה מהשלכות המצב.
גם ארצות הברית ואירופה לא ניצלו מעליית עלויות האנרגיה. מדינות אסיה ואפריקה שכבר מחזיקות בתחנות כוח גרעיניות מתמקדות בהגדלת הייצור כפתרון קצר טווח לאספקת אנרגיה, בעוד מדינות שלא הייתה להן תוכנית גרעינית מזרזות את התוכניות ארוכות הטווח שלהן כדי להגן על עצמן מזעזועים עתידיים בשוק הדלקים המאובנים.
לפי הדו"ח, אנרגיה גרעינית אינה פתרון מהיר למשבר האנרגיה הנוכחי. גם ג'ושוע קורלנציק מהמועצה ליחסי חוץ של ארצות הברית הדגיש כי פיתוח תוכניות גרעיניות—במיוחד במדינות חסרות ניסיון בתחום—עלול להימשך עשרות שנים. עם זאת, ההתחייבויות ארוכות הטווח לאנרגיה גרעינית כיום צפויות לבסס את מקומה בתמהיל האנרגיה של מדינות בעתיד.
באסיה, המלחמה עם איראן אילצה את דרום קוריאה להגדיל את ייצור האנרגיה הגרעינית ולהאיץ את תחזוקתן של חמש תחנות לא פעילות, עם תוכנית להפעלתן מחדש בחודש מאי. טייוואן ויפן בוחנות גם את המדיניות שהובילה לסגירת מתקני הגרעין שלהן לאחר אסון פוקושימה בשנת 2011..
טאיוואן בוחנת תהליך רב-שנתי להפעלה מחדש של שני כורים גרעיניים, הכולל בדיקות מקיפות, הערכות בטיחות ואישור מערכות בקרה.
ביפן, ראש הממשלה חתם מאז תחילת המלחמה על הסכם בשווי 40 מיליארד דולר להקמת כורים גרעיניים עם ארצות הברית, הסכם למחזור דלק גרעיני עם צרפת ושיתוף פעולה גרעיני עם אינדונזיה. יפן אף הפעילה מחדש בינואר את תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם, אתר קשיוואזאקי-קריווה.
רייצ'ל ברונסון ממגזין מדעני האטום תיארה את ההתפתחויות הללו כ"רנסנס גרעיני עולמי" והוסיפה כי מדינות מחפשות דרך להימנע מסיכוני שוק הדלקים המאובנים.
על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, 31 מדינות משתמשות באנרגיה גרעינית, המספקת כ-10 אחוזים מצריכת החשמל העולמית, ועוד 40 מדינות שוקלות או מתכוננות לבנות תחנות כוח גרעיניות.