לפי הדיווח של המחלקה העברית של סוכנות הידיעות טסנים, נרטיב המלחמה עבור תושבי השטחים הכבושים:
בין כל העליות והמורדות הצבאיות של המלחמה הזו, בולטת במיוחד עובדה אחת: היכולת המפתיעה של איראן לנהל את המלחמה ומספר רב של איומים ולהפוך אותם למנופי כוח.
בתחילת המלחמה, ארצות הברית וישראל נכנסו לזירה עם שלושה תיקים מרכזיים: תיק הגרעין, תיק הטילים ותיק ההתנגדות.
.
בתיק הטילים, איראן סימנה מההתחלה קו אדום ברור. לא היה מקום למשא ומתן ולא לנסיגה. גם תקיפות צבאיות לא הצליחו למנוע את שיגור או ייצור הטילים, עד כדי כך שהיכולת הזאת נותרה גורם הרתעה משמעותי.
בהמשך, ההישגים המבצעיים והאסטרטגיים של איראן שינו גם את מסלול המשא ומתן. כבר לא מדברים על הגרעין; המיקוד עבר אך ורק לסיום המלחמה. במקביל, הדיון על הפסקת אש בזירות שונות קישר בין גורל ארגוני ההתנגדות, והנושא נותר על השולחן ללא שינוי מהותי.
אך נקודת המפנה האמיתית הייתה כאשר איראן הניחה תיקים חדשים על השולחן. באמצעות פתיחת תיקים חדשים, היא הפכה את המשוואה למורכבת עוד יותר. מצר הורמוז הפך לאתגר מרכזי עבור ארצות הברית; בעייה אסטרטגית שעדיין לא נפתרת גם לאחר חודשיים.
ועכשיו, באופק הקרוב, ייתכן שתניח איראן עוד תיק משמעותי: מצר באב אל-מנדב.