לפי סוכנות הידיעות טסנים, המגזין ״פוקוס״ כתב כי ארצות הברית ביטלה לאחרונה את תוכנית פריסת טילי השיוט טומהוק בגרמניה. כעת ממשלת גרמניה מחפשת חלופות, והשאלה המרכזית היא האם כטב"מים יוכלו להוות חלק מהפתרון.
עד לא מזמן נראה היה כי סוגיית הטילים לטווח בינוני בגרמניה כבר הוסדרה. ההנחה הייתה שעד שגרמניה תוכל לפתח טילים מקומיים, ארצות הברית תספק סיוע באמצעות פריסת טילי טומהוק אמריקאיים בגרמניה. טילי שיוט אלה, בעלי טווח של עד 2,500 קילומטרים, מסוגלים להגיע לשטח רוסיה בעת משבר.
פריסת הנשק האמריקאי סוכמה בשנת 2024 בין אולף שולץ, קנצלר גרמניה דאז מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, לבין נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן.
התוכנית הייתה אמורה להתחיל השנה ולשמש פתרון ביניים עד לפיתוח מערכות נשק אירופיות דומות. אולם כעת הדבר לא ייצא לפועל.
לפי הדיווח, דונלד טראמפ ביטל את תוכנית קודמו, לאחר שמערכת היחסים בינו לבין קנצלר גרמניה פרידריך מרץ התערערה בעקבות ביקורת גרמנית על המלחמה באיראן. בנוסף, טראמפ הודיע כי לפחות 5,000 חיילים אמריקאים יוצאו מגרמניה.
עבור שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, דחיית הבקשה מצד הבית הלבן יוצרת פגיעה ביכולת ההרתעה של גרמניה.
ארצות הברית תכננה לפרוס במסגרת ההסכם לא רק טילי טומהוק, אלא גם טילי נ״מ מדגם SM-6 ונשק היפרסוני המסוגל לעבור מרחקים ארוכים במהירות הגבוהה פי כמה ממהירות הקול.
באמצעות שילוב מערכות נשק זה, הכוחות האמריקאיים היו יכולים לספק יכולת תקיפה מדויקת לטווח רחוק — יכולת שלגרמניה עדיין אין באופן עצמאי. הפריסה תוכננה כאיזון מול הארסנל הרוסי.
רוסיה פרסה באזור קלינינגרד שבין פולין לליטא טילי איסקנדר המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים. משם הם יכולים להגיע לברלין ואזורים נוספים באירופה. בנוסף, רוסיה מחזיקה בבלארוס טילי אורשניק לטווח בינוני, שגם הם עשויים לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
כעת פיסטוריוס מחפש דרכים לסגור במהירות את פער היכולות הזה, תוך דגש מיוחד על מהירות הביצוע.
לפי האסטרטגיה הצבאית החדשה, הבונדסוור — הכוחות המזוינים של גרמניה — אמור להיות מסוגל לבצע במהירות תקיפות ״עומק מדויקות״ מטווח רחוק, כלומר פגיעות מדויקות בעומק שטח האויב.
דחיית הבקשה מצד הבית הלבן מדגישה שוב את תלותה של אירופה בארצות הברית בכמה מעמודי התווך המרכזיים של ההגנה שלה.
במקביל, גרמניה משתפת פעולה עם שותפותיה האירופיות בפיתוח טילים לטווח בינוני במסגרת יוזמת ELSA — ״הגישה האירופית למתקפה ארוכת טווח״ — אך מערכות אלה אינן צפויות להיות מבצעיות לפני אמצע שנות ה־30.
בנוסף, טרם התקבלה החלטה בנוגע לייצור בגרמניה עצמה, ומשרד ההגנה הגרמני בוחן אפשרות לרכוש טילי טומהוק יקרים מארצות הברית. עם זאת, לצבא האמריקאי עצמו יש כיום ביקוש גובר לטילים.
לפי הדיווח, ארצות הברית שיגרה אלפי טילים, בהם גם טילי טומהוק, במהלך המלחמה נגד איראן, ולכן לא סביר שכושר הייצור יספיק גם לייצוא.
למרות זאת, פיסטוריוס אינו מוותר ומתכנן להעלות את נושא רכישת הטומהוק במהלך ביקורו בוושינגטון בסוף חודש מאי.
לדבריו: ״הגשנו לפני שנה וחצי בקשה רשמית לאמריקאים, במיוחד בנוגע לאפשרות הייבוא. אנחנו עדיין ממתינים לתשובה. אבל בכנות, בהתחשב במצב העולמי הנוכחי, אין לי הרבה תקווה.״
גרמניה גם הביעה עניין ברכישת מערכת שיגור הטילים טייפון מחברת לוקהיד מרטין, אולם גם בנושא זה הפנטגון טרם השיב.
דרך נוספת לצמצם לפחות חלקית את פער היכולות עשויה להיות שימוש בכטב"מים ארוכי טווח. אמנם עוצמתם נמוכה מזו של טילי טומהוק, אך ייצורם זול משמעותית.
גרמניה מתכננת לייצר מערכות כאלה בשיתוף עם אוקראינה.
פיסטוריוס הדגיש במהלך ביקורו בקייב כי המיקוד הוא בפיתוח משותף של ״מערכות בלתי מאוישות מתקדמות בכל הטווחים, במיוחד בתחום התקיפות העמוקות״. הוא הזכיר כטב"מים בעלי טווח של עד 1,500 קילומטרים.