לפי דיווח סוכנות הידיעות טסנים, אייתוללה סייד מוג'תבא חוסייני ח'אמנאי, המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, אמר במסר לרגל עונת החג' האברהימי כי מעשי הפולחן והאזכורים רבי-הסוד של החג', ובהסתמך על הסמלים הללו ובמיוחד על נשק ה"אללה אכבר" מאז ימי התנועה האסלאמית, ניצחון המהפכה, תקופת ההגנה הקדושה ועד למלחמה הכפויה השנייה והשלישית, הביאו לכישלון אויבי איראן בניסיונם להכניעה. הוא הדגיש כי השנה לנושא ההתנערות מן הכופרים יש חשיבות כפולה, וכי עומק ורוחב ההתנערות מארצות הברית ומהמשטר הציוני חורגים מטקס ההתנערות בעונת החג'. לדבריו, מעתה "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל" יהיו סיסמאות נפוצות של האומה האסלאמית ושל המדוכאים בעולם, במיוחד הצעירים.
נוסח המסר של מנהיג המהפכה האסלאמית לאומה האסלאמית, שהוקרא הבוקר במדבר ערפאת על ידי אייתוללה נוואב, נציג המנהיג וממונה על עולי הרגל האיראנים, הוא כדלקמן:
בשם אללה ארחמן וארחים
עונת החג' של השנה הגיעה שוב, ועולי הרגל של אומת האסלאם לבשו את לבוש האחראם של העבדות, כדי להגר מחיים חומריים ורגילים אל חיים אלוהיים ומאושרים.
תנאי להגירה זו הוא קשירת אחראם תמידי סביב זכר האל; הקפה תמידית סביב ציר האמת; יידוי תמידי של השטן המרושע על כל גילוייו המפתים וכל עוזריו; עמידה מתוך תשומת לב ותחינה; האכלת העני והנזקק והעובר בדרך; הקרבת היצרים והנטיות המסיטות; וטיהור הזוהמה הפנימית. ובכל מצב — להיות מוכנים לשירות ולהניף את דגל ההגנה על האמת.
כן, אללה אכבר; ובאותו נשק של "אללה אכבר" קם העם המוסלמי של איראן לפני 47 שנים, הפיל את משטר פהלווי הרודני והכפוף, קטע את ידי ורגלי אמריקה החמדנית והיהירה מן המדינה, וחיסל לחלוטין את השפעת הציונות.
באותו נשק של "אללה אכבר" גם לאחר פלישת משטר הבעת' של סדאם לאדמת איראן, יצרו הלוחמים האמיצים והצעירים המקריבים את אפוס שמונה שנות ההגנה הקדושה. למרות תמיכת כל מעצמות המזרח והמערב במשטר הבעת', הם בלמו אותו והמשיכו לעמוד איתן במשך שנים מול מצורים כלכליים, הפיכות, סנקציות אכזריות, ומתקפות פוליטיות, תעמולתיות וכלכליות מצד אויבי הרפובליקה האסלאמית.
"אללה אכבר"; אותו נשק חיזק את הקשרים בין אומת האסלאם לצעירי חזית ההתנגדות מאיראן ועד לבנון, פלסטין, עיראק וסוריה; מאפריקה ותימן ועד אפגניסטן, פקיסטן וכל העמים החופשיים בעולם — כדי להגן על ישות האומה האסלאמית מול התוקפנות הציונית, לחסל את דאעש, להצית את "מבול אל-אקצא" ולהביא את המשטר הציוני המתערער אל סף קריסה.
"אללה אכבר"; כן, אלוהים יתברך נעלה מכל תיאור. נשק ה"אללה אכבר" הזה הוא שאִפשר לרפובליקה האסלאמית של איראן, בהסתמך עליו, להכות קשות את המשטר הציוני במלחמה הכפויה השנייה ביוני אשתקד, להנחית סטירה קשה על אמריקה התוקפנית, ולסכל את מטרת האויב להכניע את איראן.
ונשק ה"אללה אכבר" העניק לעם האיראני כוח ועוצמה כה גדולים, שלאחר האירוע הכואב של מות הקדושים של האייתוללה סייד עלי חוסייני ח'אמנאי בידי הגרועים שבאנשי העולם כיום, זכה העם להתעוררות אלוהית, ובנוכחות כוללת בכל זירה שנדרשה — ריתק את עיני העולם בהישגיו.
ובאותו נשק של "אללה אכבר" הצליחו הלוחמים האמיצים והכוחות המזוינים המקריבים של איראן האסלאמית, יחד עם לוחמי חזית ההתנגדות ובמיוחד לבנון היקרה, להשיג ניצחונות בולטים מול שני צבאות טרוריסטיים אמריקאיים-ציוניים חמושים עד לשיניהם במלחמה הכפויה השלישית.
מה שוודאי בהקשר זה הוא שמחוג הזמן לא ינוע לאחור, ועמי האזור וארצותיו לא ישמשו עוד כמגן לבסיסים האמריקאיים. ארצות הברית, מעבר לכך שלא תהיה עוד מקום בטוח למעשי תוקפנות ולהצבת בסיסים צבאיים באזור, הולכת ומתרחקת ממצבה הקודם מיום ליום. גם המשטר הציוני המעורער, אותו “גידול סרטני”, מתקרב לשלבי סיום חייו המקוללים, ובחסד האל ובהתאם לדבריו הנחרצים וצופי-העתיד של המנהיג הדגול, האייתוללה ח'אמנאי, מלפני עשר שנים — הוא לא יראה את שנת ה־25 מאותו מועד, אם ירצה השם.
לכן השנה לנושא ההתנערות מן הכופרים יש חשיבות כפולה, ועומק והיקף ההתנערות מארצות הברית ומהמשטר הציוני חורגים מעבר לטקסי ההתנערות בעונת ובמעמד החג'. בנקודות שונות באיראן ובעולם, לאחר הימים המבורכים הללו, הקריאות “מוות לאמריקה” ו“מוות לישראל” יהפכו לסיסמה הרווחת של האומה האסלאמית ושל המדוכאים בעולם, במיוחד הצעירים.
העתיד שייך לאומה האסלאמית ולציוויליזציה האסלאמית החדשה, וכל אחד מאיתנו יכול, בהתאם למידת מאמציו, יכולתו ואחריותו, למלא תפקיד בהגשמת העתיד הזה ובהתקרבות אליו. לעולי הרגל והמבקרים האיראנים בחג' השנה יש תפקיד משמעותי ובולט בהעברת סיפור הניצחון במלחמה הכפויה השלישית לאחיהם ואחיותיהם המוסלמים האחרים, ובהענקת תקווה לעתיד מזהיר.