בריאיון טלוויזיוני אמר קאליבאף כי בין הצעדים שננקטו לאחר חתימת מזכר ההבנות בערב ה־14 ביוני היו הכרזתו של ראש ממשלת פקיסטן על סיום המלחמה, וכן הודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסרת המצור הימי. לדבריו, שני המהלכים הללו מהווים את הסעיפים החשובים ביותר במזכר ההבנות.
הוא ציין כי איראן, בסיוע המתווכים הפקיסטנים והקטרים, עוקבת אחר יישום הסעיף ה־13 של מזכר ההבנות עם ארצות הברית, והדגיש כי טהראן מחויבת לתקופת הדיאלוג שנקבעה לצורך יישום סעיף זה.
לדבריו, איראן לא תפתח במשא ומתן על הסכם הקבע לפני שיושלמו סעיפים 1, 4, 5, 10 ו־11 של מזכר ההבנות.
קאליבאף תיאר את "המלחמה הכפויה השלישית" כמלחמה כוללת נגד איראן, שלדבריו לא הוגבלה לגבולות המדינה אלא התנהלה בזירה אזורית ובינלאומית, והוסיף כי "חזית ההתנגדות" משתרעת מדרום לבנון ועד תימן ועיראק.
עוד אמר כי ארצות הברית התחייבה במסגרת מזכר ההבנות להפסיק את המלחמה בלבנון ולהבטיח את ריבונותה, וכינה זאת "ניצחון גדול".
לדבריו, הסעיף הראשון במזכר קובע כי וושינגטון מחויבת להביא לסיום המלחמה בלבנון, לאפשר את חזרת העם הלבנוני לאדמתו ולהבטיח את ריבונות המדינה על כל שטחה. הוא הוסיף כי המאמצים הנוכחיים מתמקדים ביישום מלא של סעיפים אלה.
קאליבאף חשף כי תוקם ועדה משותפת בהשתתפות ארצות הברית, איראן ולבנון שתפקח על יישום סיום המלחמה בלבנון, והדגיש כי טהראן עוקבת אחר הנושא ברצינות.
מנגד, הוא טען כי התקיפות האמריקאיות האחרונות נגד איראן מהוות הפרה של מזכר ההבנות, והבהיר כי איראן לא תעבור לשלב הבא ולא תיישם את יתר סעיפי ההסכם לפני שיושלם באופן סופי יישום חמשת הסעיפים הראשונים. לדבריו, ההישגים שהושגו משקפים את "עוצמת שדה הקרב לצד עוצמת הדיפלומטיה" ומבטאים את דרכה של הרפובליקה האסלאמית בסוגיה זו.
עוד אמר כי האפשרות שארצות הברית תפר את התחייבויותיה קיימת בהחלט, והדגיש כי טהראן אינה נותנת אמון בוושינגטון ולכן היא ערוכה לכל צעד הדדי. "אם ארצות הברית רוצה מלחמה – גם אנחנו יודעים לנהל מלחמה", אמר.
בהתייחסו למצר הורמוז, הדגיש קאליבאף כי הרפובליקה האסלאמית מחויבת להבטיח את חופש השיט במצר בהתאם למזכר ההבנות, גם אם לעיתים יתעוררו מתיחויות או גורמים מסוימים ינסו לפעול מחוץ למסגרת ההסכם.
לדבריו, המעבר במצר ללא אגרות יימשך למשך 60 יום בלבד, והבהיר כי איראן לא תוותר על זכויותיה במצר בשום נסיבות. הוא הוסיף כי אם המטרה היא למנוע מאיראן למכור את הנפט שלה, "אף צד לא יוכל ליהנות מהנפט".
עוד ציין כי מאז הוסר המצור הימי ייצאה איראן יותר מ־40 מיליון חביות נפט, וכי היא מוכרת את הנפט שלה במחיר גבוה בכ־20% לעומת העבר, בעוד שהכנסות המכירה מועברות לחשבונות הייעודיים.
לבסוף אמר כי בהתאם למזכר ההבנות, ישוחררו 12 מיליארד דולר מתוך 24 מיליארד דולר של נכסים איראניים מוקפאים לטובת הבנק המרכזי של איראן, באופן שיאפשר לבנק לרכוש כל סחורה שיידרש לה, בכל מטבע, בכל מחיר ומכל מקום בעולם.