לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, ב-18 באוגוסט (ג') בבוקר פורסמו ידיעות על תקיפה אווירית על שדה התעופה אבו א-דהור שבמזרח אידליב בסוריה, 70 ק''מ מגבול טורקיה. יום אחרי כן, עיתון "מעריב" הישראלי אישר את התקיפה של צבא ישראל והוסיף כי התקיפות על שדה התעופה במחוז אידליב בוצעו בארבעה גלים. בחודש שעבר, סוריה החלה בתהליך שיקום שדה התעופה בשיתוף פעולה עם טורקיה, בעלת הברית המרכזית של ממשלת דמשק בימים אלה. מעריב טען עוד כי העומדים מאחורי תוכנית השיקום והשיפוץ הזו מזוהים עם צבא טורקיה.
ב-19 באוגוסט (ד'), תל אביב קיבלה רשמית אחריות על התקיפה הזו, ומשרד ראש ממשלת ישראל הסביר בהצהרה באנגלית: "הזהרנו שוב ושוב, לא נסבול איומים על ביטחון המדינה". בהתאם לכך, רמטכ''ל צבא ישראל "אייל זמיר" ביקר בכוחות ישראליים המוצבים בדרום סוריה, במהלך הביקור אמר כי "צה"ל יפעל למניעת התפתחות איום צבאי משמעותי בגבול. אנו עוקבים אחר השינויים בחזית הסורית ולא נאפשר לכוחות עוינים להתבסס בגבולותינו".
לביקורו של אייל זמיר בסוריה היה מסר לטורקיה לפיו ישראל לא תאפשר פריסת נשק במדינה זו, כולל כטב''מים ומערכות הגנה אווירית. במקביל, כלי תקשורת טורקיים נקטו עמדות חריפות נגד ישראל בתגובה לתקיפה בשדה התעופה אבו א-דהור.
מנגד, אנקרה הכחישה את נוכחותה של משלחת צבאית טורקית בבסיס הסורי הזה והדגישה את המשך הסיוע של אנקרה לממשלת דמשק בפיתוח היכולות והתשתיות הצבאיות של המדינה. ממשלת טורקיה עוד הצהירה: "אסור לקבל את ההנחה שפעולות צבאיות ישראליות נגד מדינות שכנות הן נורמליות ומקובלות, ועל הקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים מעשיים ויעילים יותר נגד פעולות ישראליות המאיימות על השלום והיציבות באזור".
העימות בין ישראל לטורקיה נובע מהחשש העז של הישראלים שאנקרה תמנע את חופש הפעולה של מטוסי קרב ישראליים בשמי המדינה באמצעות סיוע לסוריה בפריסת מערכות הגנה אווירית וחיזוק חיל האוויר הסורי. בנוסף, לאור עמדותיה המפורשות של ממשלת ארדואן התומכות בפלסטינים והמבקרות בחריפות את מדיניותה האזורית של ישראל, הישראלים רואים בהתבססותה של מדינה זו בסוריה איום על ביטחון מדינתם.
מסיבה זו, בפגישה שנערכה ב-19 באוגוסט (יום שישי) בין נתניהו לבכירי מערכת הביטחון בישראל, הם דנו והזהירו מפני ההשפעה הטורקית בסוריה: "טורקיה היא יריבה של ישראל, הנמצאת בנקודת מפנה ועלולה להפוך לאויב". על פי גורמי ביטחון, דיונים אלה שיקפו את דאגתם משום שישראל אינה רוצה שטורקיה, כמעצמה אזורית, תהפוך לחזית השמינית נגד ישראל.
מנגד, ממשלת טורקיה פנתה לאינטרפול בבקשה להוציא צו מעצר בינלאומי נגד עשרות בכירים ישראליים, בראשות בנימין נתניהו, באשמת פשעי מלחמה ורצח עם ברצועת עזה. על פי דיווחים באנקרה, הבקשה הוגשה בתגובה לעצירת משט "סומוד" על ידי ישראל בדרך לרצועת עזה לפני כשלושה חודשים. אבל העובדה שאירוע כזה התרחש בתקופה זו מאשרת שהסכסוכים בין ישראל לטורקיה נכנסו לשלב חדש.
מאז נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, טורקיה הפכה לאחת התומכות המרכזיות של משטר סוריה החדש והיא ממלאת תפקיד באימון, שיקום וחיזוק המערכת הצבאית הסורית. גם ישראל מנסה לשמור על השפעתה הצבאית והביטחונית בסוריה ולמנוע היווצרות של צבא רב-עוצמה בקרבת גבולה. לכן, הסעסוך בין שני הצדדים סביב שדה התעופה אבו א-דהור היא למעשה חלק מתחרות גדולה יותר.
ראש ממשלת סוריה הזמנית אחמד א-שרע, שנהנה מתמיכה טורקית במהלך המלחמה עם צבא משטרו של בשאר אל-אסד, רואה במדינה זו אחת משותפותיו החשובות, וזה סיפק לארדואן הזדמנות לסייע לשיקום סוריה ולספק לה חשמל וגז, וכן לנקוט צעדים רבים בתחום הצבאי-ביטחוני ולהגביר את התמיכה הבינלאומית בממשלה החדשה.
במצב כזה, שבו המתיחות בין שני הצדדים לבשה צורה חדשה, מדוע התבססותה הצבאית של טורקיה בסוריה הדאיגה כל כך את ישראל? את התשובה יש לחפש ביכולות הצבאיות של המדינה ובתהליכים המהירים של לוקליזציה של תעשיות הביטחון שלה.
ההיבטים החשובים ביותר של האיום הצבאי של טורקיה על ישראל
בהקשר זה, אתר Ynet דיווח כי טורקיה אינה רק חברה מרכזית בנאט"ו, אלא גם מעצמה צבאית אזורית שהשפעתה משתרעת מהים השחור והים האגאי, דרך סוריה ועיראק ועד הקווקז וצפון אפריקה. מיקומה בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון, והשליטה שלה במצרי הבוספורוס והדרדנלים, מעניקים לכוח הזה משמעות אסטרטגית גדולה אף יותר.
לפי נתוני Global Firepower ל-2026, שמבוססים בחלקם על הערכות, לטורקיה כ-481 אלף אנשי צבא בשירות פעיל, 380 אלף אנשי מילואים ועוד כ-150 אלף אנשי כוחות פרא-צבאיים. בחיבור של שלוש הקטגוריות מדובר ביותר ממיליון בני אדם. במספר החיילים הפעילים מדורגת טורקיה במקום העשירי בעולם לפי המדד.
ארסנל הצבא בטורקי כולל כ-2,284 טנקים וכ-98 אלף כלי רכב מסוגים שונים. הציוד הטורקי הוא תערובת של מערכות מערביות ותיקות לצד דורות חדשים של פלטפורמות מתוצרת מקומית. במשך עשרות שנים נשענה אנקרה במידה רבה על נשק אמריקני ואירופי, אך בשנים האחרונות היא משקיעה סכומי עתק בניסיון לצמצם את התלות הזאת: מטנקים וכלי רכב משוריינים ועד טילים, מערכות הגנה אווירית, אלקטרוניקה צבאית וכלים בלתי מאוישים.
לכוחות הטורקיים יש, לפי הערכות Global Firepower, כ-1,101 כלי טיס. עמוד השדרה של מערך הקרב הטורקי ממשיך להיות צי מטוסי ה-F-16, אבל אנקרה פועלת במקביל בשני מסלולים: ניסיון לחזור אל מטוס הקרב האמריקני המתקדם F-35, ובניית מטוס קרב מקומי משלה - KAAN. ייצור כטב''מים מוכרים (Bayraktar) הוא ביטוי נוסף להצלחתה הצבאית של טורקיה. הכטב"מים הטורקיים הפכו לא רק לכלי מבצעי אלא גם למנוע יצוא ולנכס מדיני. טורקיה משווקת את מערכותיה לעשרות מדינות, ובתחום הזה הפכה גם למתחרה משמעותית של התעשיות הביטחוניות הישראליות בשוק העולמי.
למדינה יש גם נכסים יקרי ערך בים, בו נוצרו מתחים עקיפים בין טורקיה לישראל בים התיכון. הצי הטורקי מחזיק ב-192 כלי שיט, ובהם 17 פריגטות, תשע קורבטות ו-14 צוללות. טורקיה מפעילה את הכוח הימי שלה בשלוש זירות עיקריות - הים השחור, הים האגאי והים התיכון.
יתרון נוסף של טורקיה הוא התעשייה הביטחונית שלה, שבה פועלות כבר יותר מ-4,500 חברות, ומספר הפרויקטים הביטחוניים עבר את רף 1,400. לפי אותם נתונים, שיעור הרכיבים והייצור המקומי עלה מכ-20% לפני כשני עשורים ליותר מ-85% כיום.
בנוסף, פורסמו ידיעות המצביעות על כך שטורקיה הופכת למדינת טילים. על פי דיווחים בתקשורת הטורקית, משרד הביטחון של המדינה מתכונן לניסוי טיל בליסטי רב-עוצמה מדגם "טייפון בלוק 4". לטיל זה יש טווח מוערך של 1,000 עד 1,500 ק''מ, והוא יכול להגיע למטרות ברחבי ישראל, מה שירחיב משמעותית את יכולת התקיפה ארוכת הטווח של טורקיה ויכול להוסיף מימד חדש למאזן הצבאי המתוח באזור.
לאחר תקופה של רגיעה (לכאורה) בין אנקרה לתל אביב, המתיחות ביחסים בין הצדדים התגברה במיוחד עקב פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023. תשעה חודשים לאחר תחילת המלחמה הזו, ארדואן הכריז על אמברגו סחר על ישראל, שמשמעותו ניתוק יחסי הסחר והכלכלה של אנקרה עם המדינה. תהליך זה נמשך עד היום, ואפילו לפני מספר חודשים, לפי הצו החדש של ארדואן, נסגרו בפני חברות וסוחרים ישראליים צווארי הבקבוק והדרכים האחרונים לעקיפת האמברגו הזה.
סכסוך זה קיבל מימד שונה בסוריה והפך לעימות צבאי-ביטחוני עקיף. למרות שהאפשרות לעימות צבאי ביניהן קלושה, במיוחד לאור העובדה שארה''ב ממלאת תפקיד פעיל במניעתו, מתחים אלה עלולים להסלים ואף להוביל לנזק מוגבל ולפגיעות בהתחשב בנסיבות בסוריה.
לכן, הדאגה העיקרית של הישראלים אינה בהכרח פרוץ מלחמה ישירה עם טורקיה, אלא היווצרות הדרגתית של מאזן חדש בסוריה שעלול להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל. יתר על כן, הם אינם רוצים שתיפתח בפניהם חזית חדשה לאחר הסכסוכים בזירות עזה, לבנון, הגדה המערבית, תימן, סוריה, עיראק ואיראן, משום שהתרחשות תרחיש כזה תביא להטלת עלויות צבאיות חדשות על כלכלת ישראל, אשר נשחקה ונהרסה מבפנים במהלך שלוש שנות מלחמה.