לפי דיווח של אל-מיאדין, אין זה סוד שכוחות ארה״ב הנמצאים בקרבת אזור המפרץ הפרסי אינם נמצאים במצב מיטבי מבחינת מוכנותם הקרבית. נוסף על חוסר שביעות הרצון והירידה במורל בקרב אנשי הצוות בספינות המלחמה ובנושאות המטוסים, המחסור החמור בתחמושת ובסוגים שונים של טילים הציב את הפיקוד הצבאי האמריקני בפני שתי אפשרויות קשות:
האפשרות הראשונה היא פתיחת חזית חדשה נגד אנצאר אללה, שתדלדל את מאגרי הטילים שנותרו לארה"ב; דבר שיהפוך אותה לחסרת יכולת לחלוטין במקרה של התלקחות מתיחות מול איראן.
האפשרות השנייה היא להימנע ממעורבות בעימות זה, כדי לשמור לפחות על רמת המוכנות של כוחותיה לכל התפתחות במלחמה מול איראן.
המאמר מוסיף כי וושינגטון בחרה עד כה באפשרות השנייה בהתמודדותה עם ההתפתחויות המהירות בתימן. בחירה זו משיגה עבור וושינגטון שתי מטרות ישירות:
המטרה הראשונה היא למנוע עלייה נוספת במחירי הנפט, שכן כניסתו של טראמפ למלחמה משמעה למעשה לדחוף את אנצאר אללה לעבר סגירה קבועה של מצר באב אל-מנדב.
המטרה השנייה היא להעניש את סעודיה על סירובה להשתתף באופן צבאי ישיר במלחמה נגד איראן ועל נטייתה ליצור בריתות אזוריות שמטרתן להיות בלתי תלויות במטריית ההגנה האמריקנית או לצמצם את התלות בה.
מנגד, התערבות שמטרתה לעצור את התקדמותם של כוחות צנעא דורשת תקיפה אווירית שתימשך כמה ימים; אחרת, כל מכה מוגבלת תהיה חסרת תועלת, ורק תגרום לכך שכל ניצחון שיושג בהמשך על ידי תנועת אנצאר אללה ייראה מפואר יותר. משמעות הדבר בפועל תהיה תבוסה כפולה ובו-זמנית של ארה״ב ושל סעודיה.