את מבצע טופאן אל-אקצא, שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023 בידי לוחמי ההתנגדות הפלסטינית בגדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ניתן לראות כאחת מנקודות המפנה החשובות ביותר בתולדות הביטחון בישראל; זאת, משום שאירוע זה העמיד בספק שורה של הנחות יסוד ביטחוניות בישראל בנוגע ליכולת ההרתעה, לעוצמה המודיעינית, לסוגיית ההגנה על הגבולות הכבושים ולהסתמכות על טכנולוגיות הגנה. גם המוסדות הרשמיים של המשטר הציוני אמרו לאחר המתקפה כי מדובר ב"כישלון" בהגנה על הגבולות וכי יש צורך בשינויים עמוקים במבנה ההגנה.
התוצאה הראשונה הייתה פגיעה קשה בתפיסת ההרתעה של ישראל. לפני 7 באוקטובר, האסטרטגיה של המשטר כלפי ההתנגדות הפלסטינית התבססה במידה רבה על הרתעה, מבצעים מוגבלים ומחזוריים, מצור והסתמכות על עליונות מודיעינית וטכנולוגית. אולם מתקפת חמאס הראתה כי העליונות הצבאית של ישראל אינה בהכרח מונעת מבצע רחב היקף ומפתיע. חוקרים מהמכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל (INSS) ציינו כי בשנים שקדמו למלחמה השקיעה ישראל משאבים רבים בחיל האוויר, במודיעין ובטכנולוגיה, אך מנגד הקדישה פחות תשומת לב ליכולות הנדרשות להתמודדות עם מתקפה קרקעית רחבת היקף ולשמירה על כוח אדם מספיק בגבול. לטענת המכון, ההסתמכות על הגדר בגבול ועל מערכות ההגנה יצרה אף היא תחושת ביטחון כוזבת.[1]
התוצאה השנייה הייתה חשיפת החולשות המודיעיניות והמבצעיות. ועדות החקירה הפנימיות של צה״ל בוחנות מאז אירועי 7 באוקטובר כיצד הצליחו כוחות חמאס לחצות את הגבול, וכיצד צבא המשטר לא הצליח בשעות הראשונות להגן באופן יעיל על ההתנחלויות ועל הבסיסים בדרום. בדוח הרשמי שלו על הקרב בקיבוץ בארי, צה״ל הגדיר את האירוע כדוגמה ל״ממדי הכישלון״ ולאסון, שבמהלכו התושבים נותרו במשך שעות ללא נוכחות אפקטיבית של הצבא. [2]
גם מבקר המדינה בישראל, בהערכתו, ראה בסוגיה דבר החורג מעבר לטעות טקטית. ארגון זה קבע כי מתקפת 7 באוקטובר הייתה תוצאה של "כשלים רבים וחמורים בהגנה על גבולות ישראל", וכי בדיקות קודמות אף הצביעו על פערים במוכנות כוחות הצבא. מבקר המדינה חשף גם בעיה מבנית במוכנות הביטחונית של ישראל, שבה במקום היערכות מתמשכת ושיטתית, הייתה הסתמכות יתר על פעולה מאולתרת בעת משבר. [3]
התוצאה השלישית הייתה שינוי באופי האיום — מאיום בזירה מוגבלת לאיום רב-זירתי. מבצע טופאן אל-אקצא של לוחמי חמאס הוביל למעשה למלחמה שלא נותרה בהמשך מוגבלת לעזה בלבד, אלא התפשטה גם לזירות לבנון, סוריה, תימן, איראן וזירות אזוריות נוספות. בדוח שפרסם צה״ל לציון היום האלף למלחמה, נמסר כי לאחר 7 באוקטובר התרחבו הפעולות הצבאיות של ישראל לשבע זירות שונות. מבחינת ישראל, משמעות הדבר הייתה הצורך לשמור בו-זמנית על מוכנות בכמה גבולות, ולהגביר את הלחץ על כוח האדם, על המלאים הצבאיים ועל מערכות ההגנה.
התוצאה הרביעית הייתה ביצוע רפורמות מבניות בצבא. הרמטכ״ל ומפקדיו הבכירים של צה״ל הצהירו כי אחד הלקחים המרכזיים הוא הצורך להרחיב את מבנה הכוחות. לישראל אין עומק גאוגרפי, וגודלו של הצבא מהווה למעשה את העומק האסטרטגי שלה. לפיכך, הועלו הצורך להגדיל את היקף הכוחות הסדירים, להחזיר במקרים מסוימים את שירות החובה לשלוש שנים מלאות, לחזק את כוחות המילואים ולהשקיע משאבים רבים בציוד ובהיערכות למלחמה מפתיעה. השינויים הקונקרטיים כוללים הקמת מבני פיקוד אוויריים חדשים לצורך תגובה מהירה לחדירות בגבול, בחינה מחדש של מערכות ההתרעה והמודיעין, ודגש רב יותר על התיאום בין הכוחות הקרקעיים והאוויריים בתנאים של עמימות מוחלטת.[4]
ניתן לראות גם את פרוץ העימותים הפנימיים בין גורמי הביטחון והדרג המדיני בישראל כאחת מתוצאותיה של מתקפת 7 באוקטובר. לקראת יום השנה השלישי למבצע, דיווח אתר החדשות Ynet כי רונן בר, ראש שב״כ דאז, ביקש באופן חריג, כשלושה שבועות לפני מתקפת 7 באוקטובר, להשתתף בדיון חסוי של ועדת המשנה לשירותי המודיעין של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי הדיווח, בר הזהיר במהלך הדיון מפני האפשרות שתפרוץ מלחמה קרובה ורב-זירתית. המסר המרכזי שלו היה כי השסע הפנימי בחברה הישראלית הציב את המשטר בעמדה פגיעה יותר.[5] יש לציין כי בחודשים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר הייתה החברה הציונית נתונה למחלוקות חריפות סביב הצעת החוק לרפורמה המשפטית.
אולם, לפי דיווחי Ynet, זו לא הייתה הפעם הראשונה שרונן בר הזהיר מפני השלכותיו של המצב הביטחוני. ביולי 2023, כשלושה חודשים לפני 7 באוקטובר, הוא אף העביר לבנימין נתניהו "אזהרה מפני מלחמה" במהלך פגישה עמו. עם זאת, אזהרתו לא הייתה משמעותה כי היו בידיו מודיעין או מידע קונקרטי על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.[6]
לצד האזהרות של שב״כ, דיווחים ישראליים חשפו כי אמ״ן, אגף המודיעין של צה״ל, שלח לנתניהו מכתבים רבים בקיץ 2023. בהערכות המודיעין הצבאי תוארו ארבעה מרכיבים מרכזיים של ההרתעה הישראלית כמצויים בסכנה: עוצמת הצבא, היחסים עם ארה״ב, העוצמה הכלכלית והלכידות הפנימית של החברה הישראלית. לפיכך, מנקודת המבט של הערכות אלה, השאלה לא הייתה רק האפשרות של מתקפה ישירה; החשש היה שהאויבים יגיעו למסקנה כי התנאים הפנימיים בישראל נעשו נוחים יותר לפעולה נגדה.[7]
לפיכך, נתניהו האשים לאחרונה את רונן בר כי בליל 7 באוקטובר ידע על קיומה של "סכנה ממשית", אך לא עדכן את ראש הממשלה בזמן. מנגד, ראש שב״כ דאז דחה את הטענה ואמר כי נתניהו התעלם מהאזהרות שקיבל לפני המתקפה בנוגע למצב הביטחוני. בר אף דרש לפרסם במלואם את פרוטוקולי הדיונים ואת לוחות הזמנים של פגישות ראש הממשלה עם גורמי ביטחון ונציגים זרים, כדי לקבוע מי קיבל איזה מידע ובאיזה מועד.[8]
אולם, למרות העברת אזהרות מסוג זה, שלפי הנטען נתניהו לא התייחס אליהן ברצינות, רונן בר אמר במפורש בהודעתו הרשמית לציון יום השנה ל-7 באוקטובר כי גם שירות הביטחון הפנימי של ישראל כשל במתן אזהרה מספקת. הוא אמר כי ישראל לא מילאה כראוי את חובתה הבסיסית להגן על אזרחיה, וכי גם שב״כ "כשל במתן אזהרה מספקת".
רונן בר הוסיף כי אף שבסביבות השעה 3:03 לפנות בוקר ב-7 באוקטובר פורסמה אזהרה בנוגע ל"היערכות חריגה ולאפשרות לכוונות התקפיות מצד חמאס", רמת האיום הוערכה באופן שגוי. למעשה, באותה עת אף אחד מגופי הביטחון לא ציפה כי בבוקרו של אותו יום תחל מתקפה בהיקף ובממדים של מתקפת 7 באוקטובר.[9]
לפיכך, לא ניתן לצמצם את ההשלכה הביטחונית של 7 באוקטובר רק לכשל בגבול ולעיכוב הצבא בתגובה למתקפה. מכלול הדיווחים שפורסמו מצביע על כך שכל מערך שרשרת ההתרעה, הערכת האיום וקבלת ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני התמודד עם בעיות. בהתאם לכך, האירוע החשוב ביותר שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023 היה קריסתה של התפיסה הביטחונית רבת-השנים שעליה הסתמכה ישראל בבניית יכולתה הצבאית.
הערת שוליים:
[1]. https://www.inss.org.il/strategic_assessment/lieberman/?utm_source=chatgpt.com
[2]. https://www.idf.il/216005?utm_source=chatgpt.com
[3] . https://www.mevaker.gov.il/en/newsroom/2025-04-01-report?utm_source=chatgpt.com
[4] . https://www.jns.org/news/israel-news/idf-chief-says-oct-7-probes-concluded-vows-larger-military
[5]. https://www.ynet.co.il/news/article/r1ay90jcze
[6]. https://www.ynet.co.il/news/article/h1fk2zo9ze
[7]. https://www.ynet.co.il/news/article/h1nwoxlcgg
[8]. https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hkmxbzoqfg
[9]. https://www.shabak.gov.il/reports/publications
/דברי-ראש-שירות-הביטחון-הכללי-רונן-בר-לציון-שנה-למתקפת-הטרור-שאירעה-ב-10/