לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, חלפו שלוש שנים מאז תחילת סערת אל-אקצא. לאירוע זה היו השלכות נרחבות בתוך ישראל, ובהן הטלת עלויות כספיות כבדות על משק ישראל. המלחמה שפתח צבא ישראל ברצועת עזה בעקבות סערת אל-אקצא הפכה למלחמה רב-זירתית, ובתוך שלוש שנים הפכה לאחד המשברים הכלכליים היקרים ביותר בתולדות ישראל. לפיכך, הנתונים המוזכרים בדיווח זה אינם קשורים ישירות למלחמת עזה בלבד, אלא הם תוצאה של התרחבות המלחמה לזירות נוספות במהלך שלוש השנים הללו.
השלכות המלחמה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, לא הסתכמו רק בעלייה בתקציב הביטחון, אלא כללו גם תחומים כגון התוצר המקומי הגולמי, כוח עבודה, שירות מילואים, גירעון תקציבי, חוב ציבורי, מיסוי, אינפלציה, השקעות, ענף הבנייה, נזקים לעסקים ועלויות שיקום יישובים בישראל שנפגעו במהלך המלחמה.
על פי הדו''ח האחרון של בנק ישראל, מלחמותיו המתמשכות של נתניהו בשלוש השנים האחרונות עלו כ-420 מיליארד שקל (מיליארד ו-340 מיליון דולר), והוצאות הביטחון עשויות לגדול עוד יותר לנוכח המשך הפעילות הצבאית של צבא ישראל והשפעתה על תחומים שונים בכלכלה.
האטה בצמיחה הכלכלית בישראל
אחת ההשלכות החשובות ביותר של המלחמה היא צמצום כושר הייצור בישראל. הערכות בנק ישראל מצביעות על כך שההפסד המצטבר בייצור מאז תחילת המלחמה ועד סוף 2025 הגיע לכ-8.6% מהתמ''ג השנתי - כ-177 מיליארד שקל. בשנת 2025 צמח התוצר בישראל ב-2.9 אחוזים - האצה לעומת אחוז אחד בשנה שעברה; עם זאת, בנק ישראל הצהיר כי רמת התוצר וקצב הצמיחה עודם נמוכים מהמגמה ארוכת־הטווח. במילים אחרות, גם לאחר שהכלכלה החלה להתאושש מההלם הראשוני של המלחמה, חלק מעלויותיה המשיכו להתבטא בהפסד תוצר - כלומר, הייצור שניתן היה להימשך בהיעדר המלחמה, לא נמשך בשל מחסור בכוח עבודה, עלייה במספר חיילי המילואים בצבא, שיבושים בפעילות הכלכלית וירידה בהשקעות.
עלות של 50 מיליארד דולר בגין שירות המילואים בצבא ישראל
אחד המאפיינים החריגים של המלחמה היה גיוס מילואים חסר תקדים, מה שפגע במשק ישראל בשני היבטים: ראשית, ממשלת נתניהו נאלצה לשלם לחיילי המילואים שכר והטבות; ושנית, עסקים איבדו את כוח האדם שלהם. בדיון האחרון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא השפעות המלחמה על מצבם התעסוקתי של משרתי המילואים והשלכותיו ארוכות הטווח על כלכלת ישראל, נציג משרד האוצר ציין בדיון כי הפגיעה הכלכלית הנובעת משירות המילואים הממושך מוערכת בכ-50 אלף שקל לכל חייל, וכי העלות המצטברת למשק בשנים 2023–2026 צפויה לעמוד על כ-150 מיליארד שקל (50 מיליארד דולר).
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) ציין כי מחצית ממשרתי המילואים ביצעו מעל 150 ימים, ו-20% שירתו מעל 300 ימים. "אלו אנשים בגיל העבודה המחזיקים את המשק בשגרה ובחירום", אמר. "41% דיווחו שפוטרו או אולצו לעזוב את מקום העבודה. הנתונים האלה ילוו אותנו עוד שנים קדימה".
זינוק חד בתקציב הביטחון של ישראל
מבצע סערת אל-אקצא הביא לעלייה ניכרת בחלקו של הביטחון בתקציב ישראל. במרץ 2026 אישרה הכנסת חוק תקציב מעודכן, שבמסגרתו נקבע תקציב ביטחון עצום של 143 מיליארד שקל (48 מיליארד דולר) - זינוק משמעותי בהשוואה לתוכנית התקציב הראשונית. כדי להבין טוב יותר את הנתון הזה, יש לומר שבשנים שקדמו לפרוץ המלחמה עמד תקציב הביטחון השנתי על כ-68.5 מיליארד שקל, פחות ממחצית הסכום שאושר השנה. גם התקציב של 142 מיליארד שקל גדל ב-30 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. אולם גם סכום זה לא היה משביע רצון עבור הדרג הצבאי. הוא הודיע כי נדרשים 40 מיליארד שקל נוספים כדי למלא מחדש את המאגרים ולרכוש ציוד נוסף. בעקבות חילוקי דעות נרחבים בין משרד האוצר למשרד הביטחון של ישראל, ועדת הכספים של הכנסת אישרה לבסוף ב-23 בספטמבר הקצאה של כ-14.75 מיליארד שקל (כ-5 מיליארד דולר) למשרד הביטחון ולצבא. עם זאת, זה לא אומר פתרון מלא לאתגר הגירעון התקציבי במערכת הביטחון. צבא ישראל ומשרד הביטחון עדיין דורשים יותר מ-25 מיליארד שקל נוספים, שעדיין אין הסכמה מלאה בנוגע למקור המימון שלהם.
במצב זה, עד סוף השנה תקציב הביטחון עשוי להסתכם בלפחות 183 מיליארד שקל - באופן שיוביל לגירעון תקציבי עצום. כיום צבא ישראל מפעיל כ-60 אלף חיילי מילואים ונדרש להם ברקע ריבוי משימותיו ברצועות הביטחון בלבנון, בעזה ובסוריה, בגדה המערבית ולאורך הגבולות עם ירדן ומצרים.
בהתאם לכך, תקציב הביטחון הרחב (כולל ארגוני הביון) עומד על כ־7.8% תוצר לעומת 4.2% תוצר ב־2022, כאשר המלחמה טרם פרצה. נוסף על כך, ישראל עדיין מתמודדת עם זירות מלחמה נוספות, ויש לצפות כי התקציב עוד יגדל בשנים הקרובות.
על פי ההערכות, שנת 2026 צפויה להיות השנה הרביעית שבה החוב הציבורי עולה. מבחינת האוצר, אם תחזית ההכנסות הזו מתממשת, הרי שישראל תהיה בגירעון של כ־104 מיליארד שקל, שכן ההוצאה הממשלתית המותרת עומדת על כ־698 מיליארד שקל. גירעון של 104 מיליארד שקל משקף גירעון של 4.6%. חשוב לציין כי גם גירעון בשיעור של 4.9% נחשב גבוה מאוד ומגדיל את יחס החוב לתוצר המקומי הגולמי. גירעון זה גבוה מהגירעונות שנרשמו בשנים 2023 ו-2025.
הגירעון התקציבי והגידול בחוב – אחת ההשלכות המתמשכות ביותר של המלחמה
הגידול בהוצאות הביטחון התרחש כשגם הכנסות ממשלת נתניהו הושפעו לעיתים מהירידה בפעילות הכלכלית. התוצאה הייתה עלייה בגירעון ובחוב, כך שיחס החוב של הממשלה לתוצר המקומי הגולמי, שעמד ערב המלחמה על כ-60%, הגיע לכ-69% בסוף 2024, ולכ-68.5% בשנת 2025.
בהקשר זה, בנק ישראל מציין כי כמחצית מעלויות המלחמה מומנו באמצעות הגדלת החוב הממשלתי. כדי למתן חלק מהלחץ הזה, הממשלה נקטה בצעדי מיסוי ב-2025 בהיקף של 1.5 אחוזי תוצר. לפיכך, המלחמה לא רק הגדילה את הוצאות ממשלת ישראל, אלא גם העבירה את הנטל המשקי שלה לשנים הבאות.
נזקים לענפי הבנייה והתיירות
המלחמה השפיעה לרעה בעיקר על ההשקעות בענף הבנייה בישראל. בסוף 2025, למרות העלייה בהשקעות בתחום זה בהשוואה לשנה הקודמת, היקף ההשקעות הכולל עדיין היה נמוך ב-1.7% מזה לפני המלחמה. לכך יש חשיבות משום שהירידה בפעילות הבנייה מתבטאת לא רק בצמצום פעילותן של חברות הבנייה, אלא גם בתעסוקה, רכישת חומרי גלם, שוק הדיור, ההשקעות והכנסות המדינה ממסים. לפי דו''ח של מבקר המדינה בנושא העסקת עובדים לא-ישראליים - עובדים זרים ופלסטיניים - התברר כי ההתפתחויות הקשורות ל-7 באוקטובר והימנעות מהעסקת עובדים פלסטיניים הובילו למחסור של כ-110 אלף עובדים בישראל.
המלחמה וההתפתחויות הביטחוניות המורכבות בסביבת ישראל הסבו פגיעה קשה לענף התיירות הנכנסת. הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מציירים תמונה מדאיגה של ענף הנאבק על הישרדותו בצל אי הוודאות. לפי הנתונים, בשנת 2025 הסתכמו ההכנסות מתיירים בסך של 3.148 מיליארד דולר. מדובר אמנם בעלייה מסוימת לעומת שנת 2024, אז נרשם שפל של 2.223 מיליארד דולר, אך הנתונים עדיין רחוקים מנקודת האיזון של הענף.
כדי להבין את עומק המשבר, יש להביט לאחור אל התקופה שקדמה להסלמה הביטחונית. בשנת 2023, ההכנסות מתיירות עמדו על סך של 4.976 מיליארד דולר, ובשנת 2022 הן הסתכמו ב-4.337 מיליארד דולר.
הפגיעה העקיפה של המלחמה בעסקים
אחת ההשלכות הגדולות ביותר של מלחמותיו האינסופיות של נתניהו על משק ישראל הייתה הנזק לעסקים. הנתונים העדכניים ביותר שפרסמה רשות המסים בישראל מראים כי מאז 7 באוקטובר 2023, בסך הכל הוגשו כ־1.18 מיליון תביעות בגין פגיעה ברכוש ובפעילות העסקית, והממשלה שילמה עד כה כ־38.6 מיליארד שקל לאזרחים ולעסקים בגין נזקים ישירים ועקיפים.
מתוך סכום זה שולמו כ-30.3 מיליארד שקל בגין נזקים עקיפים, כלומר אובדן הכנסות והפסדים שנגרמו לעסקים, כ־8.3 מיליארד שקל בגין פגיעה פיזית במבנים, כלי רכב, ציוד ורכוש. רק בעקבות "חרבות ברזל" שולמו לעסקים כ-22.4 מיליארד שקל כפיצוי על נזקים עקיפים. סכום זה עדיין אינו סופי, משום שעשרות אלפי תביעות פיצויים נמצאות עדיין בבדיקה.
שיקום האזורים בדרום ישראל הפך לפרויקט רב-שנתי. ממשלת נתניהו הקימה את מינהלת "התקומה" לצורך שיקום היישובים בעוטף עזה, שנפגעו במהלך מבצע סערת אל-אקצא. בהקשר זה פרסמה מינהלת התקומה דו''ח על פעילותה מאז אוקטובר 2023, וכן האתגרים שנותרו עד לסיום פעילותה המתוכננת בסוף 2028. המינהלת החלה את פעילותה עם תקציב של 17.5 מיליארד שקל (כ-5 מיליארד דולר), כשעד לסוף השנה שעברה, מומשו מהם 11.6 מיליארד שקל המהווים כ-67% מהתקציב. מתוך הסכום שמומש, כ-5.4 מיליארד שולמו בפועל.
לסיכום, המלחמה שהחלה לפני שלוש שנים הטילה על ישראל עלויות עצומות. אובדן הזדמנויות לייצור, הגדלת החוב הממשלתי, ההוצאות הצבאיות הכבדות על הצבא ועל חיילי המילואים, עלויות שיקום הצפון והדרום ועשרות מיליארדי דולרים של נזקים ישירים ועקיפים לעסקים - כל אלה הם רק חלק מהלחץ הרב-שכבתי שהמלחמה מפעילה על כלכלת ישראל בעידן שאחרי סערת אל-אקצא.