הנשיא הישראלי, יצחק הרצוג, בוחן "אפשרויות מקיפות" באשר לבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ראשון, במטרה לקבל חנינה מאישום חמור העומד נגדו, ושבגינו הוא עומד למשפט. במקביל לבקשה עצמה, צפוי הרצוג לנסות "להאיץ את סיום המשפט באמצעות משא ומתן על עסקת הודאה".
כך דווח ב-"כאן 11" ביום ראשון בערב, שציין כי הרצוג הביע בעבר תמיכה בניסיונות להגיע להסדר. "כעת, עם הגשת בקשת החנינה של נתניהו, מצופה מהרצוג לפעול מהר ככל האפשר, לטובת קידום הדיאלוג בין הצדדים".
עסקת הודאה, הדומה במהותה לחנינה, מחייבת את הנאשם להודות באשמה – לפחות בחלק מהאישומים. אך נתניהו לא התייחס לכך בבקשתו להרצוג ביום ראשון.
"תנאי" הרצוג… התפטרות "זמנית" של נתניהו?
מבין התנאים שהציב הרצוג כתנאי למתן חנינה לנתניהו, נכללת התפטרותו מתפקידו כראש הממשלה – "ולו זמנית" – וכן עצירת החקיקה המשפטית שמקדם קואליציית נתניהו.
לפי התנאים האלה, "נתניהו יוכל לשוב לכהן כראש ממשלה לאחר הבחירות", לפי "כאן 11".
לפי הדיווח, גורמים בסביבת הנשיא הבהירו בדיונים סגורים כי נתניהו לא יקבל חנינה "ללא מחיר כבד".
עוד אמרו כי הרצוג אינו מתכוון לתת לנתניהו חנינה בלתי מותנית, כפי שביקש נתניהו.
במקביל, מקורבים לנתניהו אמרו כי "פרישה מהחיים הפוליטיים כלל לא על הפרק". לטענתם, בקשת החנינה הוגשה בתיאום עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שממנו מצפים להביע תמיכה פומבית בכך "בקרוב".
מאז המכתב ששיגר טראמפ למשרד נשיא המדינה בנוגע לחנינה לנתניהו, לא התקיים כל שיח נוסף בין הבית הלבן לבין בית הנשיא בנושא זה.
הרצוג לא החל לדון בנושא
משרד הנשיא מסר כי "בשעות האחרונות הופצו פרסומים בשם נשיא המדינה או בשם בית הנשיא, ומובהר ומודגש שאין לקחת אף אחד מהפרסומים הללו ברצינות".
עוד נמסר כי "הנשיא לא הציב שום תנאים, משום שהתיק הועבר לקבלת חוות דעת, והנשיא טרם החל לדון בסוגיה".
"הנשיא לא יושפע משום לחץ של אף גורם. כפי שנמסר בהודעת בית הנשיא אתמול, לאחר קבלת כלל חוות הדעת, ישקול הנשיא את הדברים באחריות וביסודיות".
חנינה? כן, אבל…
על פי ערוץ 12, הרצוג "יבחן בחיוב" את בקשת החנינה שהגיש נתניהו.
הערוץ דיווח כי "סבורים שהרצוג נוטה יותר לכיוון חיובי, וצפוי להשיב לבקשת החנינה ב'כן, אבל'".
בהקשר זה, נמסר כי ייתכן שהרצוג ידרוש מנתניהו להודות בעובדות ובאשמה – "אך הדבר אינו מציאותי בשלב זה".
תנאים נוספים שהנשיא עשוי לדרוש בתמורה לחנינה: קביעת מגבלת כהונה לראש הממשלה, פרישה לאחר כהונה נוספת, פרישה במועד שנקבע מראש, או פרישה במועד הבחירות לנשיאות - או מהלך רחב יותר כחלק מעסקה משפטית כוללת".
ההחלטה "הדרמטית ביותר" בכהונת הרצוג
העברת סוגיית החנינה לנתניהו ל"חיקו של הרצוג" תהפוך אותה ללא ספק ל"החלטה הדרמטית ביותר בכהונתו". בין אם יאשר את הבקשה ובין אם ידחה אותה - צפויות תגובות סוערות, והוא יישפט לפי "חובתו או טעותו", בהתאם לעמדות הציבור.
לפי דיווח ב"ידיעות אחרונות", אם הרצוג יעניק לנתניהו חנינה – יאבד את תמיכת השמאל והמרכז, ואף חלק מתומכי הימין. מנגד, אם יסרב - יהפוך לגיבור השמאל, אך יספוג מתקפות כבדות מהימין.
למרות המורכבות, ציין הדיווח כי "זוהי הרגע שהרצוג המתין לו... על מנהיג לקבל החלטות לא פופולריות, אך אסור לו לטעות. טעות של הנשיא עלולה להוביל לביטול ההחלטה בידי בג"ץ-וזה הדבר האחרון שהרצוג רוצה".
בקשת החנינה במתכונתה הנוכחית מקשה עוד יותר על הרצוג: נתניהו לא הביע חרטה, בקשתו אינה עומדת בתנאי המהותי הזה, הוא אינו מודה באשמה, אינו מכיר בעובדות כתב האישום-ולא הכריז על כוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים.
והדוח ציין כי אמרתו הידועה של נתניהו - שאותה חזר והשמיע כמעט בכל הזדמנות: "לא יהיה כלום, כי אין כלום" - חלה גם על בקשת החנינה שלו. הוא "מצפה מהנשיא הרצוג להחליט על זיכוי מלא ללא ענישה, ללא כל מחיר, ובלי להביע חרטה ולו במילה".
נתניהו לא הביע חרטה או התנצלות, אלא טען כי טובתו האישית היא בקיום המשפט ובהוכחת חפותו עד לזיכוי מלא, "אך האינטרס הציבורי, לדעתו, הוא לסגור את התיק. אחריותו הציבורית כראש הממשלה, לשם קידום הפיוס בין חלקי החברה הישראלית".
עוד טען נתניהו כי "אין לי ספק שסיום המשפט יתרום לכך, למדינה".
הרצוג כבר הצהיר בעבר כי יתמוך בתוכנית חנינה "שתפייס את המדינה ואת המערכת הפוליטית", ושתכלול גם הסכמות בנוגע ל"הפיכה המשפטית".
לעניין הסמכויות, להרצוג כמעט חופש פעולה מלא. אפילו אם חוות דעת אגף החנינות במשרד המשפטים תמליץ שלא להעניק לנתניהו חנינה - עדיין תהיה לנשיא סמכות להחליט אחרת. הדוח הזכיר כי על שולחן המערכת בקשות מטראמפ, סוגיות הרות גורל; ועימות נוסף אפשרי עם איראן שמחייב תיאום אמריקאי; המערכה בעזה; וגם שורה של הזדמנויות חיוביות שעשויות לבוא אחרי הסכמות עם סעודיה, ואולי גם עם אינדונזיה, מלזיה, עומאן, מאוריטניה, סוריה, לבנון ועוד - לפי "ynet".
הדוח ציין כי סוגיית האחדות אינה זרה להרצוג - אך עליו להביא בחשבון את תרומתו של נתניהו לפילוג החברה הישראלית, ו"מלחמתו בתקשורת החופשית". הוא הוסיף: "נתניהו מבקש חנינה בשם אחדות העם, אף שהוא עצמו אחראי לפילוג ולפירוד, והרצוג יודע שלפחות מחצית מהציבור סבורה כך - ולא תסכים לכך".
העיתון סבר כי "אם הרצוג יקבל את בקשת נתניהו באופן מיידי, יתעורר חשד שהוא פעל יחד עם ראש הממשלה ותיאם עמו מראש את המהלך, על רקע מה שנחשף (בדיווחים השונים) על בקשותיו של נתניהו עוד לפני שנבחר לנשיא, ולפני הגשת כתב האישום נגדו". עוד צוין כי "חוק ההשתמטות משירות צבאי, שמפלג את המדינה, נמצא ברקע גם כן, וגם המאבקים סביבו".
והדוח תהה: "כיצד מתיישבים פטור גורף משירות צבאי לקבוצה גדולה באוכלוסייה עם הבטחות נתניהו לטפל בשסעים?"
בין האפשרויות ב"פאזל" הזה - להקשות על נתניהו. הרצוג יכול "לזמן את הצדדים ולהציג להם שאלות; לזמן את עורכי דינו ולברר האם הם מביעים חרטה, האם נתניהו מודה בעובדות, והאם בכוונתו להמשיך להתמודד על ראשות הממשלה". הנשיא אף יכול לדבר בפומבי על כך.
"חנינה מותנית" -אפשרות לאחר שבועות של דיונים
הרצוג אף עשוי להעניק לנתניהו "חנינה מותנית" המבוססת על "מחירים ציבוריים" כגון הקמת ועדת חקירה רשמית לכישלון 7 באוקטובר 2023, או ביטול חוקים שנויים במחלוקת.
"ואם החנינה תוביל בסופו של דבר ל'פיוס לאומי' ותפחית מתחים באמצעות הוצאת הנושאים האלה מסדר היום - ייתכן שהשמאל יקבל את החנינה כצעד לגיטימי ומדורג". עם זאת, פורסם כי "המאבק יימשך", וכי מקורביו של הרצוג מדברים על שבועות ספורים של דיונים - לא יותר. בסופו של דבר הוא ייאלץ לקבל החלטה קשה - לכאן או לכאן.
כהונתו של הרצוג תסתיים בתוך שנתיים וחצי, ביוני 2028, והוא "ירצה להיזכר כנשיא שסייע, מצד אחד, לאחות את הקרע בישראל - ולא, מצד שני, כנשיא שתחתיו הידרדרה המדינה, נפגעה חירות העיתונות, וראש ממשלה פעל כאילו הוא מעל החוק וכאילו הוא מלך".
דוח "ynet" ציין כי "אחד הגורמים לעיכוב של שבועות בהחלטה הוא שהסוגיה כולה יוצרת תקדים משפטי, בכל אחד מסעיפיה - ולכן צפויות מחלוקות רבות".