דו"ח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי, הראה כי רמת העוני בישראל החמירה בשנת 2024, כאשר כשני מיליון איש חיים מתחת לקו העוני, כולל 880,000 ילדים ויותר מ-150,000 קשישים.
הדו"ח מראה כי שיעור העוני הגבוה ביותר נרשם בחברה הערבית, כאשר 37.6 אחוזים ממשפחות ערביות ו-32.8 אחוזים ממשפחות חרדיות חיות מתחת לקו העוני. יחד, שתי קהילות אלו מהוות כ-65.1 אחוזים מכלל האוכלוסייה הענייה בישראל.
הדו"ח מציין את השפעת המלחמה בשנתיים האחרונות על מצבן הכלכלי של משפחות ומדגיש כי משפחות עם ילדים נפגעו ישירות מאבטלה כפויה עקב פיטורים, נזק לעסקים קטנים, פינויים מאזורי מגוריהם וגיוס לכוחות המילואים.
לישראל שיעור העוני השני בגובהו מבין מדינות ה-OECD אחרי קוסטה ריקה, וההוצאות הציבוריות שלה על רווחה חברתית נמוכות משמעותית מממוצע ה-OECD ועומדות על 16.7 אחוזים.
בהתבסס על נתונים אלה, קו העוני כיום עומד על 3,547 שקלים לנפש לחודש, 7,095 שקלים לזוג ו-13,303 שקלים למשפחה בת זוג אחד ושלושה ילדים.
אחוז הילדים החיים בעוני בישראל עלה מ-27.6 אחוזים ל-28 אחוזים. הנתונים מראים כי כמעט מיליון ילדים מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות.
ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת, המפרסמת מדי שנה את דו"ח העוני האלטרנטיבי במקביל לדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, אמר כי הדו"ח הנוכחי "מראה את העמקת העוני במדינה ועדיין אינו משקף במלואו את השלכות המלחמה ויוקר המחיה הגבוה, המצביעים על מצב חמור הרבה יותר בינואר 2026".
"מספר העניים והילדים למעשה גבוה בהרבה, משום שיוקר המחיה גבוה בהרבה מקו העוני ההיפותטי של המוסד לביטוח לאומי, המבוסס רק על הכנסה ולא על ההוצאות ההכרחיות לחיים בסיסיים", הוסיף.
וינטרוב קרא לכלול בתקציב המדינה מימון לתוכנית לאומית לצמצום העוני והאי-שוויון ולהקמת רשות לאומית למאבק בעוני.
דו"ח העוני הנוכחי תואר כחמור ביותר בהיסטוריה של ישראל והועלה ביקורת על העלייה הצפויה בשיעור המע"מ ובמחיר התרופות לחולים כרוניים בתקציב 2026, שתעמיק את הבעיות העומדות בפני האוכלוסייה שמתחת לקו העוני.